מי
זוכר את הביטוי?עדיין הכלל משתמשים בו בארץ? פה בארה"ב יש ביטוי דומה:
"!Duh" משמעו משהו
שכל כך ברור ורגיל שמי שלא יודע אותו הוא קצת, נו, איך לומר את זה... קצת טמבל. או
חי בבועה. או שהוא ממש לא בעניינים.
כמה
פעמים בעבר, במיוחד מאז ה11 בספטמבר, תפסתי את עצמי אומרת אותו. למה? כי פתאום,
כשקרה אסון פה, בחצר האחורית של האמריקאים, הם התעוררו. אבל לאחרונה נראה לי שהם
שוב נכנסו לתרדמה מאיימת ומסוכנת. ולא רק הם אגב. באירופה הם כבר ישנים עשרות שנים
ואין מי, או מה שיעיר אותם.
לאחרונה
תפסתי את עצמי אומרת את הביטוי הנ"ל שוב, אחרי הרצח המזוויע בבית הכנסת
בירושלים. זה היה יום אחרי האסון ברשת חדשות CNN. הראו לא רק את התמונות הנוראיות מזירת הרצח
אך לאחר מכן גם את המסיבות בעזה. את הריקודים, הבקלאווה, הסוכריות, השירים...
השגרה המחליאה והמגעילה שאנחנו כבר מכירים. כרגיל!
אבל
מה שהיה לא בכרגיל זה שהראו את זה בטלויזיה האמריקאית. זה היה חדש. המדווחת לא
יכלה להירגע ממה שראתה. היא איבדה את יישוב הדעת, את השלווה (קוראים לזה כאן Composure) עד כדי כך שאמרתי
לבעלי שבטוח יפטרו אותה אחרי החדשות. "תראו אותם!" היא אמרה "תראו
איך הם חוגגים! עם עוגיות וממתקים! אני לא מאמינה שאני רואה את זה!" היא כמעט
צעקה. וזה מה שהביא אותי לאמירה "בוקר טוב אליהו".
אז
כך! גם אני רוצה לצעוק! להעיר! לנענע! להראות! "תראו אותם! את הציבור העולמי!
איך הם לא רואים? איך הם לא מגיבים? איך הם סולחים? איך הם נותנים לזה
לקרות?"
אבל
במקום שמשהו יענה לי, אני שומעת את נשיא מדינת ארה"ב ששלושת הרבנים שנרצחו הם
בני ארצו, בידיעה מלאה שהסיבה היחידה לרציחתם היא היותם יהודים, אומר כמה הוא
מצטער שזה קרה ובסיום הנאום הקצר, הרגוע והשקול עד בושה שלו, הוא המשיך ואמר כמה
חשוב ששני הצדדים יראו איפוק. איפוק???? על איזה איפוק מדובר? אולי
ניתן להם את המפתחות לכל המוסדות היהודיים ונקרא להם למשא ומתן שם בבית ספר יהודי?
בשעה שילדינו משחקים ביחד בחצר?
אז
בוקר טוב אליהו, בוקר טוב אובמה ובוקר טוב לכל מנהיגי אומות העולם!!!! עד מתי
תשנו? עוד מעט יעריב הערב עליכם ושוב תראו שלא רק מהיהודים הם מבקשים להיפטר.
