ד"ר נגה כוכבי - עמיות יהודית לא מה שחשבתם


ברוכים הבאים ליומן הרשת עמיות יהודית לא מה שחשבתם. הרשומון פונה אל כל השותפים במעשה החינוכי ובמיוחד אל המתעניינים ביחסי ישראל ותפוצות הגולה. מרבית הדברים יתפרסמו בעברית, משום היותה דרך המלך אל העולם היהודי.

בברכה, ד"ר נגה כוכבי

יום חמישי, 25 בפברואר 2016

נגה כוכבי - פמיניזם? לא יהודי ולא בכיתותיי.



אחת הרעות החולות בשיח הפדגוגי הישראלי, הנה הכניעה לטרור התרבותי. שימו לב, בשום אופן אינני באה בטענות אל משרד החינוך. השיח הפדגוגי הציבורי המתמסר לשפה זרה, הוא שמדאיג אותי. כי זאת יש לומר בקול רם: הניתוב הלשוני, אבי אבות האינדוקטרינציה, דחף לנו לגרון את זכויות הטרוריסטים בתור "זכויות אדם" ואת "נרטיבים" בתור ריבוי אמיתות. הוא עיוות מושגים יהודיים נאצלים כ"תיקון עולם", העניק ל"צדק חברתי" פרשנות בולשביקית, ביטל את היהדות בשם "עולם ישן עד היסוד נחריבה" ובשם הפמיניזם העניק הכשר לכל פרובוקציה נשית. זהו הרקע למחאתי המופנית נגד תכניו של עלון "על סדר היום" מס. 137 (אדר א', תשע"ו) שהונפק ב"מינהל חברה ונוער". נושא העלון הפעם: "בואו נדבר על פמיניזם, שוויון, מגדר וחינוך". מייל שליווה את העלון, המליץ שנעסוק בכך בכיתות, בתאריך 8 במרץ, הלוא הוא "יום האשה הבינ"ל".

הואיל ובמייל שנשלח אליי, נאמר "בואו נדבר על זה", החלטתי להרים את הכפפה ולנסח למען השיח הדמוקרטי, שתי נקודות למחשבה:

1.      התנועה הפמיניסטית מתה, ביום  בו הפכה אנרכיסטית, אגרסיבית ושונאת גברים.  לא אחנך את תלמידיי לפמיניזם, מאותה סיבה שבעטיה לא אחנך אותם לקומוניזם. שניהם רעיונות יפים בתיאוריה. ברם, תרגומם במציאות, פוגע בחירות האדם ובזכויותיו.

2.      הרעיון של כותבי העלון, להציג רשימה של דמויות מופת נשיות, יכול היה להיות מוצלח, אלמלא 2 מתוך 8 הדמויות, היו ליידי גאגא וביונסה . כמו כן, ציפיתי לשיבוץ של דמות יהודית אחת לפחות, בין השחקניות, זמרות, אשת עסקים, סופרות. איכשהו, עדה יונת, מרשימה אותי קצת יותר מאשר השחקנית אמה ווטסון המחלטרת והמתמלכ"רת.

האג'נדה של האו"ם, המכוונת לאטטיזם עולמי, מנפיקה לנו לא מעט ימים בינ"ל: יום החתול הבינ"ל, יום האסלה הבינ"ל ויום ניקיון החופים הבינ"ל. למרבה האבסורד, הם נמצאים באותה רשימה קלנדרית, עם יום השואה הבינ"ל , יום המשפחה ויום האשה. מקווה שתסלחו לי על כך, שאינני עורכת שיעור מיוחד לכבוד אף אחד מן המועדים הללו.




יום חמישי, 4 בפברואר 2016

נגה כוכבי - אשנב קטנטן לנושא: זמן יהודי וזיכרון יהודי


שני היסודות המכריעים בשמירה על גבולות הזהות היהודית, הנם הזיכרון היהודי וריבוי המחלוקות. את הזיכרון היהודי שהוא מתוחכם מכל ספר על תולדות ישראל ומכל שיטת כתיבה היסטורית,  אי אפשר לבטל. זרעיו מוכמנים באדמת הארץ, בשורשי המילים העבריות ובלוח העברי על טקסי שבתותיו ומועדיו. יצר המחלוקת שנטוע היטב בלבה של ההוויה היהודית, אף הוא אינו ניתן לעקירה. מצדו הרע, הוא מעורר חשדנות ופלגנות ומעמיק שסעים. מצדו הטוב, הוא משמר את חיותו הנצחית של העם ומבטיח את המשך המאבק על גבולותיו.

מהם ביטוייו של המאבק על גבולות הזהות היהודית בישראל היום?
כיצד קשור מיזם 929 לשאלה זו ומהם  פניו?
מה מקומה של מורשת ספרד בשיח הפדגוגי הרשמי של מדינת ישראל?
האם יש זיקה בינה לבין סוגיית הגיור?
מהם גבולות המושג "יהדות ישראלית"?
אלה מקצת מן השאלות העולות מדף הלימוד של מפגש עמיות יהודית האחרון.
המעוניינים בדף, יוכלו לקבלו ממני כקובץ.
בברכה,
נגה כוכבי
ראש התכנית החינוכית לעמיות יהודית
cnoga@netvision.net.il