אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים
הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה (תהילים, קי"ח)
קשרים חינוכיים עם בית
הספר היהודי "אולוס" באיסטנבול
הקדמה:
עיצובו של קשר בין בית ספר ישראלי לבין בית ספר
יהודי בגולה, איננו עניין של מה בכך. במיוחד מתגבר הקושי כשמדובר בבית ספר יהודי בתורכיה,
מדינה שיחסיה עם ישראל למודי עליות
ומורדות. זוהי הסיבה העיקרית להסתייגותם של מוסדות ממלכתיים ועל-ממלכתיים בארץ,
מקשרים פדגוגיים עם יהדות תורכיה. מציאות זו, לא מנעה את ההתפתחות החינוכית ביחסים
חוצי הגבולות. אדרבא, הריק שנוצר, עודד אנשי החינוך בשתי הזירות, ליטול את המושכות
לידיהם ולהוביל מיזמים משותפים. הדבר הוכח הן על ידי אנשי אולוס המצטיינים
בכינון קשרים ברחבי העולם, והן על ידי אנשי חינוך מובילים בבתי ספר בארץ. באלה
האחרונים, בולטים שני בתי ספר חיפאים בעלי ניסיון עשיר בתחום עמיות יהודית –
הריאלי העברי וליאו באק - ובי"ס יסודי
בעיר נשר, העושה את צעדיו הראשונים בתחום זה. יצוין כי ביה"ס הריאלי ובי"ס ליאו באק, נהנים
מסטטוס ייחודי. לכן, רבה יותר חירותם בתחום קבלת ההחלטות הפדגוגיות, כמו גם בתחום גיוס
משאבים והקצאתם לקשרים עם תפוצות הגולה. צוות ליאו באק קידם מפגשים עשירי תוכן בין
תלמידיו ומוריו, לבין עמיתים בתורכיה, בין היתר, באמצעות מעורבותו של ארגון בינ"ל.
התמסרות הנהלת ליאו באק לטיפוח זהות יהודית ותמיכת ארגון "רוטרי",
התלכדו סביב דיון ערכי ואפשרו מהלכי עמיות שלא הוכפפו לתנאי המוסדות הישראליים. בהם
למשל, חילופי משלחות נוער ומחנכיהן לשם פעילות בהקשר של תרבות יהודית, חרף
"אזהרות מסע" משני הכיוונים. אף מורי הריאלי, לא חסכו מעצמם כל מאמץ
להעניק עומק ערכי ופדגוגי לקשרים עם העמיתים באיסטנבול. הדבר התבטא בעיקר בחילופי
תוצרים עיוניים במקצועות לימוד שונים ובאירוח תלמידים ומורים שהגיעו מאולוס לחיפה.
עוד יצוין, כי מורים מן הריאלי שיזמו ביקורי עבודה באולוס, עשו זאת בגפם ובגיבוי
של תרומה חיצונית. יש להבין כי שונים הם פני הדברים בבתי ספר של משרד החינוך, בכללם
בי"ס "רבין" בנשר. להם אין רשת קשרים עולמית של בוגרים וידידים
הפזורים ברחבי תבל ובוודאי שלא תשתית פילנתרופית כזאת או אחרת. מרבית ילדי ישראל,
כידוע, אינם לומדים בבתי ספר פרטיים או פרטיים למחצה. לפיכך, תיאור מפעלי-העמיות היפים
והחשובים של בתי ספר ייחודיים, ייעשה בהזדמנות אחרת ומתוך הכבוד הראוי להם
ולמוריהם רבי התושייה. עוד ייאמר, כי בי"ס רבין בנשר, ניחן בתודעה יהודית
גבוהה ובהתגייסות של ההנהלה והמורים לכל מהלך המקדם את יחסי ישראל ותפוצות
הגולה. חיבור זה, מופנה אל המתעניינים בחינוך
יהודי חוצה גבולות ומשרטט בקצרה מקרה אחד. הדוגמאות החותמות אותו, שופכות אור על
האופן בו ניתן לקדם עמיות יהודית בתנאים מגבילים. שלוש הנחות יסוד עומדות בבסיסם של הדברים הבאים:
1. למידת
זיקות בין ישראל לתפוצות הגולה, מהווה מרכיב חיוני לבירור הזהות היהודית.
2. המתאימים
ביותר לטפח ידע של עמיות ולהנחילו, הם מורי ישראל.
3.
נדרשת התגייסות של משרד החינוך לשם הטמעת המהלך בסדר היום הבית ספרי.
שתי מטרות עיקריות לחיבור זה:
1. הבלטת עוצמת המורה הבוחר להיות שליח
לעמו, מתוך שגרת בית הספר.
2. מתן דוגמא של שותפות חינוכית מאתגרת
במיוחד, לשם עידוד מורים לפתוח אשנבי עמיות יהודית במגוון מקצועות לימוד.
א. בית ספר
"אולוס"
למעלה מחמש מאות תלמידים מגיל הגן ועד כיתה
י"ב, באים בשעריו הכפולים של ביה"ס היהודי אולוס באיסטנבול. רמתו האקדמית גבוהה ומרבית בוגריו פונים לאוניברסיטאות
בתורכיה, באמריקה ובישראל. בשונה מבתי"ס יומיים אחרים בתפוצות הגולה, כל
תלמידיו יהודים, ורבים ממוריו מוסלמים. הצוות הכולל גם מורים יהודים, מחויב לצביון
היהודי של ביה"ס. הדבר משתקף בכשרות המזון המוגש בחדר האוכל, בתכני החינוך
הערכי, בדקורציה הפנימית של ביה"ס ובציון החגים. באופן מיוחד בולטות חגיגות
רבות משתתפים - תלמידים, מורים, הורים ובעלי תפקידים בקהילה - בחנוכה ובפסח. כמו
כן, משובצים במערכת השעות הבית ספרית, שיעורי עברית ויהדות, אף כי במינון נמוך
יחסית: בכיתות ד'- י"ב, מתקיים לאורך שנת הלימודים, שיעור עברית אחד מדי שבוע;
בכיתות ה'- י"ב, מתקיימים שני שיעורי יהדות שבועיים במשך סמסטר אחד. בשיעורי
היהדות עוסקים בעיקר בחגים ובמועדים ובהרחבת אוצר המילים בעברית. יצוין כי בשיעורי
העברית בהם נכחתי, התקיימה הזיקה לישראל. לשם דוגמא, בכיתות ב'-ג' שרו התלמידים את
השיר "סלינו על כתפינו" מבלי לפסוח על תכניו הגיאוגרפיים ובכיתות ז'-ח'
תורגלו פעלים באמצעות משפטים אותנטיים. "איפה אתה גר? אני גר בבת ים", "בישראל
בנות הולכות לצבא לשנתיים והבנים לשלוש שנים", היו חלק מן התרגול. עוד יש
לספר, כי בלט המאמץ העצום של הצוות, לחבב על התלמידים את הלשון העברית, תוך
התמודדות עם משאבי זמן מוגבלים. במשימה זו שותפים גם מורים שאינם יהודים. באחד
מביקוריי באולוס, עמדתי מקרוב על האופן בו מורה מוסלמית לימדה את המקהלה הנמצאת
באחריותה, לשיר בעברית. העובדה שבעצמה איננה דוברת עברית, לא פגעה בביצוע המדויק
של "עושה שלום במרומיו" ושל
שירים עבריים נוספים ששרו התלמידים בניצוחה המוקפד.
קשה לקבוע את מספרם המדויק של יהודי תורכיה, אך
ניתן להעריך ולומר כי בכפוף לשיטות ספירה שונות, הוא מתחת לשתי רבבות. מעניינת
העובדה כי חרף תנודות בקהילה, הנובעות מעליה ארצה או מהגירה למרכזי גולה אחרים, נהנה בי"ס אולוס
בשנים האחרונות, מהרשמה נאה. הסיבות הראשונות לכך הן מצוינותו האקדמית ותמיכתו
בזהות היהודית. סיבה נוספת קשורה לחוויה לא נוחה של ילדים יהודים בבתי הספר
המקומיים. שם מקננת עוינות עממית הנוטה להרים את ראשה ביחס ישיר לפעילות צה"ל
בעזה.[1] יהדות איסטנבול שומרת על "פרופיל
נמוך" כלפי חוץ, אולם במסגרות הפנימיות היא שוקקת חיים. בולטות בה הערבות
ההדדית וגמילות החסדים למען הזקנים, העניים והחולים. פעולות החסד והסעד
ההתנדבותיות, מתבצעות על בסיס אינדיבידואלי, באמצעות פרנסי הקהילה ועל ידי ארגונים
כגון "בני ברית". בהקשר החינוכי למשל,
מוענקות מלגות לתלמידים שידם אינה משגת לשלם את שכר הלימוד באולוס. בנוסף,
מוענקת תמיכה לפעילויות חינוכיות בלתי פורמליות ובמקרים מסוימים, גם ללימודים
במוסדות להשכלה גבוהה. דוגמא מעניינת נוספת מני רבות, מהווה "הקולוני",
מחנה הקיץ התוסס והמבוצר היטב באחד האיים הסמוכים לאיסטנבול. שם נהנים לא מעט
ילדים ממשפחות מעוטות יכולת, מחופשת קיץ עשירת תכנים. בצד פעילויות נופש טיפוסיות,
כוללת תכנית המחנה גם מפגשים לימודיים. בשיעורים בהם נכחתי, עסקו הילדים תחת פיקוח
מדריכיהם הצעירים, בחזרה על אותיות האלף-בית ובשינון חודשי הלוח העברי.[2] תלמידים
רבים גרים במרחק ניכר מביה"ס היהודי, הממוקם בצד האירופאי של איסטנבול (העיר משתרעת
כידוע, על שתי יבשות). חרף הזמן הרב המושקע בנסיעות הלוך וחזור, משתתפים בני הנוער
בפעילות של "מועדוני ספורט" יהודיים. במסגרתם פועלים המדריכים הצעירים
כמעט ללא ליווי חיצוני. בנוסף, ישנן קבוצות קטנות אשר נפגשות ב"תלמוד
תורה". קבוצות אלו מתארגנות בבתי הכנסת המרכזיים, אחד בצד האירופאי, אחד בצד
האסיאתי ובקיץ באיים. מספר התלמידים שמשתתפים בפעילויות הללו בקיץ, עולה על מספרם
בחורף. הלימודים ב"תלמוד תורה" כוללים עברית, תורה והיסטוריה יהודית, הכל
ברוח מסורתית ובהובלת הרבנים. יהדות איסטנבול שמרנית בהשוואה לציבורים יהודיים
שאינם חיים בגולת ישמעאל, אף כי יש בה דרגות שונות של מסורתיות וחילוניות. מבחינה
רוחנית-תרבותית, דומיננטית רוח ספרד, מורשת מגורשים וצאצאי אנוסים, הלוא הם אבות
אבותיהם של רבים מיהודי תורכיה.
ב. יחידות ללימוד
חוצה גבולות
מתוך רשימה של
יחידות פדגוגיות המתקיימות בקשר של ביה"ס היסודי "רבין" בנשר, עם
בי"ס "אולוס" באיסטנבול, נבחרו שלוש דוגמאות. היחידות שונות זו מזו
מבחינת אופן תכנונן, היקפן וצביונן. היחידה הראשונה, מבוססת על לימוד דמות; היחידה
השניה מדגימה למידה מבוססת טכנולוגיה מתקדמת; היחידה השלישית מדגימה גישה רב
תחומית ללימוד סוגיה טעונה. שוני נוסף נעוץ בתחום המשאבים. יחידת הלימוד השניה,
נכון לשנת תשע"ז, תלויה בהקצאה חד פעמית
של כ-7000 ₪. יחידת הלימוד הראשונה
ויחידת הלימוד השלישית, נשענות על משאבי כוח אדם, משאבי חומר ומשאבי זמן, שממילא
קיימים בביה"ס.
1. "יואל
אולצ'ר – גיבור יהודי"
רקע: ביום שבת, כ' במרחשוון תשס''ג,
2003\11\15, נפל על משמרתו בבית הכנסת נווה שלום באיסטנבול, ישראל יואל כהן אולצ'ר
(ישראל 1984 – איסטנבול 2003). בפיגוע שנגרם על ידי מכונית תופת, ובו נפצעו מאות
בני אדם, נרצחו עשרים וחמישה איש ואישה,
מתוכם שישה יהודים. יואל, היה מן
הבולטים בצעירי הקהילה, ששמרו בהתנדבות על בית הכנסת. בשבת ובחג, בקור ובחום, נהג
להגיע בשש בבוקר ולקדם את פני המתפללים בחיוך מרגיע. גם ביום הכיפורים, בצום
ובחרדת קודש, שמר על ערנות. במותו, ציווה לרבים אחרים, את החיים. חבריו וחניכיו של יואל במועדון הספורט היהודי, זוכרים סיפורים משעשעים על המדריך האהוב, שהיתה
בו מזיגה של שובבות ורצינות. יואל התקבל ללימודי רפואת שיניים, אך
תכניותיו להיות רופא ולהתמחות בישראל, נקטעו באכזריות. זכרו מונצח באמצעות תחרות
אמנותית בביה"ס היהודי באיסטנבול ובדרכים נוספות. שתי מצבות נושאות את שמו בארץ.
האחת נמצאת ביער אטאטורק בחדרה, והשניה ליד בית כנסת בעיר הולדתו, בת ים.
תפיסה רעיונית:
היכרות עם סיפורו
של גיבור יהודי צעיר בגולה בת זמננו, מסייעת לתלמיד הישראלי, לפתח תודעת עמיות.
בנוסף, מעודד סיפורו של יואל אולצ'ר, דיון אקטואלי המושתת על בירור ערכי ודילמות
מוסריות.
מטרות:
·
חשיפת
התלמידים לאתגרים במציאות גלותית בת זמננו.
·
פיתוח
מיומנויות חשיבה ולמידה, בהקשר של העולם היהודי.
תקצוב מיוחד: אין צורך.
תכנית פדגוגית לשלושה או ארבעה שיעורים לקראת
חנוכה:[3]
תכנים
|
ערכים שיודגשו
בשיעור
|
מיומנויות
חברתיות
|
מיומנויות חשיבה
ולמידה
|
שעורי בית
|
הערכה
|
|
1
|
חשיפת סיפורו של
יואל לקראת הכנת מצגות על ידי התלמידים. תחילת העבודה על המצגות.
|
שליחות
סולידריות
|
עבודת צוות
(התלמידים יכינו את המצגות בזוגות)
|
איתור מקורות
מידע ובחירה מושכלת של פריטי מידע, עריכת המידע במצגת, דיון.
|
סיום הכנת המצגת
|
|
2
|
הצגת חלק מן
המצגות בפני הכיתה, תוך קבלת משוב על איכותן והתייחסות לשאלות הכיתה.
|
כבוד הדדי
התחשבות
|
למידת עמיתים,
עמידה מול קהל.
|
שיתוף בידע,
דיון.
|
הגשת מצגת
(קריטריונים להערכה: תקינות לשונית, הבחנה בין עיקר לטפל בהצגת העובדות,
אסתטיקה.
|
|
3
|
א. לימוד בחברותות
ובמליאה:
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר
קוּמִי
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
(מן הפיוּט
לשבּת "לכה דודי", ר' שלמה הלוי אלקבץ). בדיון במליאה, יודגש הקשר
לאמו של יואל הממשיכה את דרכו בפעילות למען הקהילה.
ב. משימה אישית
לבחירה:
כתיבת מכתב לאמו
של יואל \כתיבת מכתב לתלמיד בביה"ס היהודי באיסטנבול \ הכנת יצירה אמנותית
בשילוב הפסוק הנזכר.
|
למידת עמיתים
|
למידה במידת שקלא
וטריא, יצירת תוצר מקורי.
|
השלמת היצירה
האישית
|
א. הגשת היצירה
האישית (קריטריונים להערכה: מקוריות, ניכרת התייחסות רצינית, רלוונטיות לנושא,
אסתטיקה)
ב. שליחת התוצרים לעמיתים באיסטנבול וקבלת משוב
|
2. מיזם "קדימה"
משתתפים:
תלמידים בכיתות ו'-ז', בישראל ובתורכיה.
תכנון:
שיתוף פעולה של עובדי הוראה במערכת הפורמלית,
עם חברה טכנולוגית חיצונית.
תפיסה רעיונית:
מיזוג של תכנים מקדמי אוריינות יהודית, עם
תכנים מקדמי אוריינות טכנולוגית, מעניק למורים ולתלמידים, הזדמנות להתפתח בסביבת
למידה פורצת זמן ומקום, תוך שימוש בכלי
עבודה וכלי שיח רלוונטיים לעידן בו הם חיים. מיזם "קדימה", הנו דוגמה
לשיתוף בין בתי ספר בישראל ובגולה, באמצעות עולמות וירטואליים.
מטרות:
·
הפגשת
תלמידים ישראלים עם עמיתים יהודים מעבר לים, בזירה של טכנולוגיה מתקדמת.
·
הקניית
מיומנויות טכנולוגיות מסדר גבוה.
·
פתיחת
ערוץ תקשורת חינוכי שאינו כפוף למגבלות של זמן ומקום.
הסביבה המתוקשבת:
הסביבה כוללת
מקורות מידע והדרכה לבנייה, מרחב אינטראקציה סינכרוני וא-סינכרוני, יצגנים
(אווטרים), אמצעי תקשורת קוליים וכתובים, סמלים ומשחקים. את ההיבט הטכנולוגי
(פיתוח והדרכה) בבתיה"ס רבין, ואולוס, מובילה חברה חיצונית בהנהלת מר אורי
שפירא.[4]
תקצוב מיוחד: הקצאה
של משרד החינוך בשיתוף הרשות המוניציפלית.
קשיים: לעתים
תקלות טכניות, אתגר ההדרכה מרחוק של המורה באיסטנבול.
תכנית פדגוגית:
בתחום עמיות יהודית
|
|||||||
ערכים
מרכזיים
|
חירות
המחשבה
|
סקרנות
|
יצירתיות
|
"קנה
לך חבר" (מפגש עם עמית מעבר לים)
|
השתפרות
|
||
תכנים
|
דמויות
מופת בתולדות עם ישראל
|
סמלים
יהודיים
|
ברכות
|
מנהגים
|
מועדי
ישראל
|
||
מיומנויות
חברתיות
|
עבודת
צוות
|
הקשבה
|
פְּנִיה
אל הזולת
|
||||
מיומנויות
חשיבה
|
הפקת
מידע מטקסט
|
הפקת
מידע מתמונה
|
הפקת
משמעויות מסֵמֶל
|
השוואה
|
פתרון
בעיות
|
זיהוי
מגוון של נקודות מבט
|
הבחנה
בין עיקר לטפל
|
מיומנויות
למידה
|
מיזוג
טקסטים
|
ניסוח
פסקה
|
בחירה
נבונה
|
הכנת
הצגת למידה
|
תרגול
(עברית, אנגלית או לקראת אירועי הערכה)
|
||
בתחום הטכנולוגי
|
|||||||
ערכים
|
כבוד
לזולת
|
שיתוף
בידע
|
עזרה
הדדית
|
||||
תכנים
|
עיצוב
תלת-מימדי
|
עיצוב
גראפי
|
כתיבת
קוד
|
תסריטאות
|
תכנון
משחקים
|
||
מיומנויות
חברתיות
|
מוגנות
ברשת
|
הימנעות
מבריונות
|
עבודת
צוות
|
התמודדות
עם תחרות
|
|||
מיומנויות
חשיבה
|
תכנון
מוקדם
|
פתרון
בעיות
|
יצירת
גבולות – תיחום והפרדה בין מציאות לדמיון
|
||||
מיומנויות
למידה
|
ביצוע
הוראות רב שלביות
|
הנעת
תהליך
|
חקר
|
||||
תכנית המפגשים השבועיים בכיתות ה':
3.
בין הגירה לעליה: מיזם פדגוגי רב תחומי
משתתפים: תלמידים בני 12-11 בישראל ובתורכיה.
תכנון: מורים בארץ ובתפוצות.
תחומי
דעת:
תרבות ואמנות, היסטוריה, ספרות.
גיל
התלמידים המשתתפים: 12-11.
רקע
רעיוני:
הגירה,
במובנה החיובי, מייצרת זיקות בין מגוון אורחות חיים ומזמנת לאנושות לימוד מתמיד.
בנוסף, הודות לשיתוף בידע הנודד עם המהגרים, היא מקדמת התפתחות בתחומים כגון
תרבות, מדע, טכנולוגיה ורפואה. העובדה כי בעולם היהודי קיימת הבחנה בין הגירה לבין
עליה, מזמנת בירור מושכל של דילמות מוסריות.
מטרות
הפרויקט:
- עיצוב
אקלים לקידום רב שיח תרבותי וסובלני.
- עידוד
היצירתיות והצגת התוצרים כתרומה לעולם האמנויות (ספרות, ציור, מוסיקה).
- חיזוק
קשרי רֵעוּת בין ילדים באיסטנבול ובישראל באמצעות טיפוח זיקות חברתיות
ותרבותיות.
- הכרת
הערים בהן חיים התלמידים ומוריהם (איסטנבול, חיפה - נשר) והבנת תרומתם של
המהגרים (איסטנבול) והעולים (ישראל) לערים אלה.
דוגמאות
לנושאים לכתיבת עבודות על ידי תלמידים:
- מהגרים\עולים
ועלילותיהם (במקור: epics) למשל: הרמב"ם (המאה ה-13), דונה גרציה ודון יוסף נשיא
(המאה ה-16), האסטרונומית קרוליין הרשל (המאה ה-18\19), נחום גולדמן (המאה
ה-20).
- השפעת
מהגרים\עולים על תרבות המזון. למשל: מרכיבים מרכזיים בתפריט מקומי בן זמננו,
ומקורותיהם.
- השפעת
מהגרים\עולים על האמנויות למשל: דמות היהודי הנודד באמנות היהודית, מוטיבים
מסורתיים באמנות.
דוגמאות
לתוצרים אמנותיים המופקים על ידי התלמידים:
- ציורים
- סיפורים
מאוירים
- שירים
דוגמא
למרחב לימודי לבירור דילמות מוסריות ולטיפוח תרבות המחלוקת ככלי לימודי:
- "סלע
המחלוקת"
תקצוב מיוחד: אין צורך.
קשיים מיוחדים: אין.
נספח ליחידת "בין הגירה לעליה".
שלבי היחידה בשיעורי אמנות ובתמיכת
שיעורי שפה:
א.
חשיפת הנושא בשיעור
אמנות (להלן דף עזר)
ב. חשיפת הנושא בשיעור שפה (להלן דף עבודה מס. 1)
ג.
התלמידים יעבדו על
היצירות במסגרת שיעורי אמנות.
ד. במסדרון: הצגת תערוכת ציורי הילדים תחת הכותרת "היהודי הנודד".
ה. התלמידים יפעלו בתערוכה (להלן דף עבודה מס. 2)
ו.
הדפים שימלאו התלמידים
בזמן השיטוט בתערוכה, יונחו בקופסה במסדרון וישמשו לדיון מסכם ולעיון מבקרים אחרים
בתערוכה.
ז.
התערוכה תצולם ותישלח
לעמיתים מעבר לים ויוחלפו משובים בין בתיה"ס השותפים.
"היהודי
הנודד" - דף עזר למורה לאמנות
הקדמה: הנדודים שמאפיינים את העם היהודי,
מתפרשים בשתי צורות עיקריות: מסע ועונש. היהודים שגורשו מארץ ישראל אל הגולה, ואחר
כך ממרכז גולה אחד למשנהו, נשאו עמם ידע בתחומים שונים. כך תרמו היהודים להתפתחות
המקומות שבהם התיישבו. בין הדוגמאות לכך: מגורשי ספרד הפיצו את מומחיות הדפוס
ותרמו להתפתחות הרפואה, יהודים שגלו מגרמניה עוד לפני השואה, פיתחו את הבנקאות,
יהודים שעברו מצפון אפריקה לצרפת תרמו להתפתחות הפילוסופיה והאמנות ועוד דוגמאות
רבות.
א. הצגת הנושא ודיון:
ניתן להציג בפני התלמידים ציורים של ציירים יהודים שציירו את "היהודי
הנודד" ולקיים בכיתה דיון קצר על הציורים, גם מבחינה אמנותית וגם מבחינת הרקע
העיוני. למשל:
1. פרופסור דוד הד אמר: "הצייר מיכאל סגן
כהן האמין שבדור שבו אין עוד נביאים, תפקידו של האמן, כבן-דמות הנביא, להטיל את
האמת בפרצוף קהלו". מה דעתכם על כך? התבוננו בציורו של מיכאל סגן כהן וכתבו
בקצרה, מה להבנתכם רצה הצייר להביע ביצירתו.
2. התבוננו ביצירה "היהודי הנצחי" של שמואל
הירשנברג. מקובל היה לראותה בתור תשובתו הציונית ליצירות האנטישמיות. הציור
מביע את סבל היהודי הנרדף אך גם מצעידה אותו לגאולה בארץ המובטחת. האם גם אתם
רואים זאת? מהי התרשמותכם מן הציור?
3. מאיר פיצ'חדזה,
עלה לישראל מגיאורגיה בשנת 1973 בהיותו בן 17. התבוננו ביצירתו. מה לדעתכם ניתן
ללמוד ממנה? מה משמעות המזוודות? הספרים? הרקע?
ב. יצירה אישית במסגרת הנושא "היהודי
הנודד". ניתן להציע לתלמידים בחירה של אחד משני הסעיפים
הבאים:
- לצייר
בהשראת אחד האמנים שהוצגו בכיתה.
- לבקש
מן התלמידים לחפש מידע על אחת הדמויות הבאות ולצייר אותה בהשראת הכותרת
"היהודי הנודד": הרמב"ם (1204- 1135) – פוסק הלכה, רופא,
מדען, חוקר, פילוסוף; דונה גרציה (1569-1510) – מנהיגה מאנוסי ספרד; שמואל
אושקי בן המאה השש עשרה – מאנוסי
פורטוגל – דמות מובילה בתחום הדפוס; הפיזיקאית ליזה מַיְיטנֶר (1968-1878);
אלברט איינשטיין (1955-1879).
בי"ס רבין, נשר.
"היהודי
הנודד" – דף עבודה מס. 1.
ההתייחסות לנדודים
בתור עונש
א. סיפור קַיִן והֶבֶל מסופר בספר בראשית, פרק ד'.
קין הרג את אחיו בגלל קנאה: אלוהים קיבל את מנחת הבל ואל מנחת קין, לא שעה. עונשו
של קין היה שהאדמה אשר ספגה את דם אחיו הנרצח, לא תעלה יבול והוא עצמו יחיה כל
ימיו בנדודים: "כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד
תִּהְיֶה בָאָרֶץ". (בראשית, ד', י"ב). קין פחד: "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל-יְהוָה גָּדוֹל עֲוֹנִי
מִנְּשֹׂא. הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם
מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה
כָל-מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי. וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה
לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי
הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ". (בראשית, ד', י"ג-ט"ו)
- החוטא
–
- החטא-
- העונש-
- היכן
ממוקם אות קין?
- האם
יש לחוטא הגנה בסיסית?
- מטרת
העונש -
ב. הסיפור הנוצרי האנטישמי על היהודי הנודד,
נוצר כנראה בימי הביניים. על פיו, כשצעד ישו
בדרך הייסורים אל הצליבה, פגע בו לעגו של יהודי אחד ועל כן הוא קולל בנדודי נצח.
היהודי הנודד על פי המסורת הנוצרית, הנו סמל לגלות ישראל מארצו. זהו ביטוי לעונש
שקיבלו היהודים המסרבים לקבל את תורת ישו.
- ה"חוטא"
–
- ה"חטא"-
- ה"עונש"-
- איזה
ביטוי חזותי נתנו הנאצים ל"אות קין"?
- היהודי
נחשב בעיני אנטישמים נוצרים ל"חוטא". האם ה"עונש" שהטילו
על היהודים סיפקה לו הגנה כלשהי?
- מטרת
ה"עונש" -
שאלות
לדוגמא בדיון מסכם: מתי נדודים נחשבים לעונש ומתי הם הזדמנות?
מהי משמעות המירכאות במילים המופיעות בסעיף ב'? היהודי בנדודיו, הגיע לכל קצווי
תבל והיגר ממרכז גולה אחד למשנהו. מה ההבדל בין הגירה לבין עליה?
בי"ס רבין, נשר.
"היהודי הנודד" – דף עבודה מס. 2.
פעילות בתערוכת ה"יהודי הנודד"
בבי"ס "רבין" (יצירות התלמידים)
שם היצירה שמשכה את תשומת לבי בתערוכה:
שם הצייר\ת:
נימוקיי לבחירה:
מה אני רואה ביצירה?
אילו מסרים מובעים בה ובאיזה אופן?
תגובתך או שאלתך לצייר\ת:
Göç ve Aliya (İsrail’e Yerleşim)
Katılanlar:
Ulus Özel Musevi Okulları, İstanbul
Rabin Okulu, Neşer Haifa
Disiplin alanları: Kültür ve Sanat
Tarih
Edebiyat
Katılan öğrenci yaşı: 11-12 yaş
Projenin mantığı (anafikir): Pozitif anlamıyla göz
toplumların değişik yaşam stillerini harmanlayan insanlar arası temas
noktalarını ve ilgiyi arttıran sürekli öğrenme alanı açan bir olgudur. Aynı
zamanda göçmenler ile yer değiştiren bilgi birikimi, tıp, bilim, teknoloji ve
kültür alanlarının gelişmesine sebep olmaktadır. Yahudi dünyasında göç ile
Aliya farklı olgular olduğu kabul edilir ve ayırt edilir. Bu gerçek bazı etik
ikilemleri analiz etmemizi gerektirir.
Projenin amacı:
- Hoşgörü
içinde kültürel fikir alışverişine imkan veren bir iklimin oluşmasını
sağlamak.
- Yaratıcılığı
teşvik edip, sanat dünyasına ürünlerle katkıda bulunmak (edebiyat, resim,
müzik).
- Toplumsal
ve kültürel ilişkiler sayesinde İsrail ve Türkiye’deki çocukların arasında
çocukların arkadaşlık duygularını geliştirmek, kuvvetlendirmek.
- Öğrenci
ve öğretmenlerin yaşadığı şehirleri tanımak (İstanbul, Haifa) ve göç
edenlerin (Istanbul) ve Aliya yapanların (İsrail) bu şehirlere olan
katkılarını görebilmek.
Konu ile bağlantılı yazılı anlatım örnekleri:
1)Göçmenler/Olimler ve hikayeleri
Örnek:
-Rambam(13. Yy)
-Donna Gracia ile Don
Yosef Nasi (16.yy)
- Karolin Herşel, Astronomi Bilimcisi (18-19.yy)
- Nahum Goldman (20.yy)
2)Göç edenlerin yemek kültürüne olan katkıları
3)Göç edenlerin sanat üzerindeki etkileri
Yahudi sanat “Göçmen Yahudi” figure
ya da yahudi sanatında geleneksel motifler.
Sanatsal yapıtlara örnekler:
- Resim
- Animasyonlu
hikayeler
- Şiirler
Öğrenme alanı: Münazara yöntemi
Anlaşmazlık ortamı (İhtilaf
noktası) ve etik ikilem
Migration and Milestones: an
Interdisciplinary Project
Participants: Ulus School, Istanbul; Rabin
School, Nesher.
Age of students: 11-12.
Disciplines: culture, art, history, literature.
Rationale:
Migration In its general sense produces unlimited
human interactions. Migrants' constant sharing of knowledge promotes development
in areas such as: art, science technology and medicine. In the Jewish world
there is a distinction between global migration and migration involving the
land of Israel. This fact enriches the pedagogical discourse and invites
intelligent inquiry of ethical dilemmas.
Objectives:
- Forming
tolerant atmosphere to promote multicultural discourse.
- Encouraging
creativity.
- Presenting artistic products as universal
contribution.
- Bonding
students in Turkey and Israel through social and cultural connections.
- Studying
about the students' home cities while taking into consideration migrants'
contribution (Istanbul, Nesher - Haifa).
Examples of Students' Artistic Products:
Illustrated stories
Posters
Songs and poems
An Example of a Designated Learning Environment:
Rock of Dispute (for debates of high order)
General Topics for Students' Papers:
- Epics
carried with Immigrants
- Immigration
influences and food culture
- Migration
and art
