סמי לוי והצוות באיסטנבול (עם תרגום לתורכית ואנגלית)

בין הגירה לעליה: מיזם פדגוגי רב תחומי

משתתפים: ביה"ס היהודי "אולוס", איסטנבול; ביה"ס היסודי "רבין", נשר.

תחומי דעת: תרבות ואמנות, היסטוריה, ספרות.

גיל התלמידים המשתתפים: 12-11.

רקע רעיוני:

הגירה, במובנה החיובי, מייצרת זיקות בין מגוון אורחות חיים ומזמנת לאנושות לימוד מתמיד. בנוסף, הודות לשיתוף בידע הנודד עם המהגרים, היא מקדמת התפתחות בתחומים כגון תרבות, מדע, טכנולוגיה ורפואה. העובדה כי בעולם היהודי קיימת הבחנה בין הגירה לבין עליה, מזמנת בירור מושכל של דילמות מוסריות.

מטרות הפרויקט:

• עיצוב אקלים לקידום רב שיח תרבותי וסובלני.
• עידוד היצירתיות והצגת התוצרים כתרומה לעולם האמנויות (ספרות, ציור, מוסיקה).
• חיזוק קשרי רֵעוּת בין ילדים באיסטנבול ובישראל באמצעות טיפוח זיקות חברתיות ותרבותיות.
• הכרת הערים בהן חיים התלמידים ומוריהם (איסטנבול, חיפה - נשר) והבנת תרומתם של המהגרים (איסטנבול) והעולים (ישראל) לערים אלה.

דוגמאות לנושאים לכתיבת עבודות על ידי תלמידים:

• מהגרים\עולים ועלילותיהם (במקור: epics) למשל: הרמב"ם (המאה ה-13), דונה גרציה ודון יוסף נשיא (המאה ה-16), האסטרונומית קרוליין הרשל (המאה ה-18\19), נחום גולדמן (המאה ה-20).
• השפעת מהגרים\עולים על תרבות המזון. למשל: מרכיבים מרכזיים בתפריט מקומי בן זמננו, ומקורותיהם.
• השפעת מהגרים\עולים על האמנויות למשל: דמות היהודי הנודד באמנות היהודית, מוטיבים מסורתיים באמנות. 

דוגמאות לתוצרים אמנותיים שיופקו על ידי התלמידים:

• ציורים
• סיפורים מאוירים
• שירים

דוגמא למרחב לימודי לבירור דילמות מוסריות ולטיפוח תרבות המחלוקת ככלי לימודי:

• "סלע המחלוקת"

Disiplinler Arası Pedagojik Proje:

Göç ve Aliya (İsrail’e Yerleşim)

Katılanlar:      Ulus Özel Musevi Okulları, İstanbul

                        Rabin Okulu, Neşer Haifa

Disiplin alanları: Kültür ve Sanat

                        Tarih

                        Edebiyat

Katılan öğrenci yaşı: 11-12 yaş

Projenin mantığı (anafikir): Pozitif anlamıyla göz toplumların değişik yaşam stillerini harmanlayan insanlar arası temas noktalarını ve ilgiyi arttıran sürekli öğrenme alanı açan bir olgudur. Aynı zamanda göçmenler ile yer değiştiren bilgi birikimi, tıp, bilim, teknoloji ve kültür alanlarının gelişmesine sebep olmaktadır. Yahudi dünyasında göç ile Aliya farklı olgular olduğu kabul edilir ve ayırt edilir. Bu gerçek bazı etik ikilemleri analiz etmemizi gerektirir.

Projenin amacı:

• Hoşgörü içinde kültürel fikir alışverişine imkan veren bir iklimin oluşmasını sağlamak.
• Yaratıcılığı teşvik edip, sanat dünyasına ürünlerle katkıda bulunmak (edebiyat, resim, müzik).
• Toplumsal ve kültürel ilişkiler sayesinde İsrail ve Türkiye’deki çocukların arasında çocukların arkadaşlık duygularını geliştirmek, kuvvetlendirmek.
• Öğrenci ve öğretmenlerin yaşadığı şehirleri tanımak (İstanbul, Haifa) ve göç edenlerin (Istanbul) ve Aliya yapanların (İsrail) bu şehirlere olan katkılarını görebilmek.

Konu ile bağlantılı yazılı anlatım örnekleri:

1)Göçmenler/Olimler ve hikayeleri

Örnek: -Rambam(13. Yy)

             -Donna Gracia ile Don Yosef Nasi (16.yy)

             - Karolin Herşel, Astronomi Bilimcisi (18-19.yy)

             - Nahum Goldman (20.yy)

2)Göç edenlerin yemek kültürüne olan katkıları

3)Göç edenlerin sanat üzerindeki etkileri

            Yahudi sanat “Göçmen Yahudi” figure ya da yahudi sanatında geleneksel motifler.

Sanatsal yapıtlara örnekler:

• Resim
• Animasyonlu hikayeler
• Şiirler

Öğrenme alanı: Münazara yöntemi

Anlaşmazlık ortamı (İhtilaf noktası) ve etik ikilem

Migration and Milestones: an Interdisciplinary Project

Participants: Ulus School, Istanbul; Rabin School, Nesher.

Age of students: 11-12. 

Disciplines: culture, art, history, literature.

Rationale:

Migration In its general sense produces unlimited human interactions. Migrants' constant sharing of knowledge promotes development in areas such as: art, science technology and medicine. In the Jewish world there is a distinction between global migration and migration involving the land of Israel. This fact enriches the pedagogical discourse and invites intelligent inquiry of ethical dilemmas.

Objectives:

• Forming tolerant atmosphere to promote multicultural discourse.
• Encouraging creativity.
•  Presenting artistic products as universal contribution.
• Bonding students in Turkey and Israel through social and cultural connections.
• Studying about the students' home cities while taking into consideration migrants' contribution (Istanbul, Nesher - Haifa).

Examples of Students' Artistic Products:

Illustrated stories

Posters

Songs and poems

An Example of a Designated Learning Environment:

Rock of Dispute (for debates of high order)

General Topics for Students' Papers:

• Epics carried with Immigrants
• Immigration influences and food culture
• Migration and art

תחום עמיות יהודית: מושגי יסוד למתחילים

מונחון:

עמיות יהודית –

• כלל הזיקות המתקיימות בעולם היהודי.

מורה עמיות –

• מורה המטפח מחשבה ולימוד על הנתיב שבין ישראל לתפוצות הגולה, באמצעות תחום הדעת שלו.
• מורה עמיות בכיר: אינטלקטואל מעצב מציאות בזירת המפגש של ישראל ותפוצות הגולה.

קווי יסוד ברעיון עמיות יהודית	תפיסת הפלורליזם הרדיקלי	תפיסת כלל ישראל
הגדרה בסיסית	הצהרה על תחושת שייכות לציבוריות יהודית (קהילתנות ניאו-יהודית, אימוץ טרמינולוגיה נוצרית)	סך הזיקות המתקיימות בעולם היהודי
היבט של זמן ומועד	פוסט מודרני לוח שנה סינקרטיסטי דייסת חגים ומועדים	על זמני לוח שנה עברי מועדי ישראל
מיהו יהודי	כל דיכפין	עומד בתנאי ההלכה
מוקד השיח	רב זהותנות; רב קהילתנות	בין הדורות
שפה עיקרית	אנגלית	עברית
טריטוריה מובילה	ארה"ב	ארץ ישראל
תפיסת הזולת	ערבוב זהויות - האחר הוא אני.	יהא כבוד חברך חביב עליך כשלך
מקורות הסמכות	ארגוני החברה האזרחית- המגזר השלישי. מתווכים:  מגוון סוכני שינוי.	על גשמיים: אמונה, השכינה, תורת ישראל. מתווכים: רבנים
מידת שליטה בזירת יחסי ישראל תפוצות בזמננו	מובילה	נגררת ומתומרנת

נגה כוכבי - בין יהודים לגויים, תכנית קשר

הואיל ומדובר בי"ס שאיננו יהודי, אחרוג ממנהגי ואעלה את המסמך באנגלית. איננו עובדים על פי עקרון "האחר הוא אני", כי אם על פי "יהא כבוד חברך חביב עליך כשלך". מתוך הערכתנו ההדדית, כמו גם שמירת גבולות היהדות, נעסוק בין היתר, בשבע מצוות בני נח. נושא זה, המבחין בין ישראל לעמים, יהיה המקף בינינו וגם ו' החיבור. 

EDUCATIONAL FRIENDSHIP WITH SOUTH KOREA

In our School we welcome international relationship with educational peers. Most of our overseas partners are Jewish as we do our best to nurture Jewish literacy among students and teachers. With non-Jewish schools we base our friendship and pedagogical relationship on mutual respect, on texts from Masechet Avot (Ethics of the Fathers) and on the Seven Laws of Noah.

Steps suggested for the first year of connection:

1.      September: Students and leading teacher exchange greetings. This can be done by a short video and\or letters.

2. October + November:

a. Introduce students with the topic Seven Laws of Noah. 

b. Hand out simple text: 

Seven commandments were commanded of the sons of Noah:

concerning adjudication (denim)

concerning idolatry (avodah zarah)

concerning blasphemy (qilelat ha-shem)

concerning sexual immorality (gilui arayot)

concerning blood-shed (shefikhut damim)

concerning robbery (ha-gezel)

concerning a limb torn from a living animal (eber min ha-hayy)

c. Have students write questions about the text and debate the answers in Havrouta.

d. Ask students to report the class about some of their questions & answers.

e. Email 3 chosen questions to your peers in Israel\Korea. Answers of each side will be emailed within 2 weeks.

3.      December:

4.      a. SKYPE MEETING (WEB CAMERA CONFERENCE) – 2 groups synchronize a 40 minutes meeting in which each side will sing a song in Korean\Hebre, will tell al little about school, will have the opportunity to ask each other questions (will be translated by the adults).

b.        exchange artistic expression (hand craft, paintings…) performed by the students on the topic:  Seven Laws of Noah approach.

January - February: a. Discuss in class in Havrouta (debate in pairs?): "Rabbi Eliezer would say: The honor of your fellow should be as precious to you as your own" (Avot, 2:10).

b.  Have students prepare games on this topic and report to your peers (in a PPT, video…)

4. February - Marchr:

a.  Hand out text and discuss:

"Ben Zoma would say: Who is wise? One who learns from every man. As is stated (Psalms 119:99): "From all my teachers I have grown wise, for Your testimonials are my meditation".

Who is strong? One who overpowers his inclinations. As is stated (Proverbs 16:32) Proverbs 16:32), "Better one who is slow to anger than one with might, one who rules his spirit than the captor of a city."

Who is rich? One who is satisfied with his lot. As is stated(Psalms 128:2): "If you eat of toil of your hands, fortunate are you, and good is to you"; "fortunate are you" in this world, "and good is to you" in the World to Come.

Who is honorable? One who honors his fellows. As is stated (I Samuel 2:30): "For to those who honor me, I accord honor; those who scorn me shall be demeaned." (Avot, 4:1).

b. Have students present the text in an artistic way and send it to their overseas peers.

April:  SKYPE MEETING (WEB CAMERA CONFERENCE): joined Kabbalat Shabbat.

May – June:

a.      Introduce students with: "Rabbi Matya the son of Charash would say: Be first to greet every man. Be a tail to lions, rather than a head to foxes". (Avot, 4:15)

b.      Have students debate the text in Havrouta, phrase questions and send 3 of them to peers overseas. Answers will be returned within 2 weeks.

c.       Have students prepare a poster of greetings to the summer break.

 k.

הנס של בית הכנסת בוורשה - נגה כוכבי

הנס של בית הכנסת בוורשה

ערב שבת בוורשה, קיץ תשע"ו, והימים בין הַמְּצָרִים. אל בית הכנסת נוז'יק נכנסים מקומיים ואורחים. הנשים והנערות עולות לקומה העליונה ועד מהרה, הן מפטפטות אשה עם רעותה כמַכָּרוֹת משכבר הימים. שונות הנשים זו מזו במראן ובמנהגן ויוצרות תמונה תוססת. ראש עטוי מטפחת נרכן לעבר צמה מיטלטלת ותלתלים מקפצים מול שביס גבה קומה. שמלה מאוושת לצד מכנסיים ובושם בבושם נמהל. אט אט מתמלאת עזרת הנשים והופכת למקדש מעט של קיבוץ גלויות. האמריקאיות שהתרעמו על הגלייתן מן החלל הגברי של בית הכנסת, נשאבות אל שיחה רבת מִבטאים. "המבנה שהוחרם על ידי הנאצים יימח שמם וזכרם", אומרת אחת המקומיות, "הפך בזמנם לאורוות סוסים וכעת ראו איזה יופי".  התעניינות האמריקאיות בדיון שנסב על תולדות המקום, אינה מעלימה את אי הנחת שנשקף מעיניהן בהביטן בנציגות המזרח התיכון. וכי אפשר להאשימן בזאת? הביטו נא בישראליות הנעות בין הספסלים כמחרשה נדיבה בשדה, נחושות להשפיע מטובן ויהי מה. אחיותיהן בנות אירופה, מבליעות חיוכים זעירים ומצפינות את מאווייהן בצעדים מדודים. לא רק את מאווייהן הן מכסות, הנה שתיים מותחות היטב את שרוולי התחרה מעל כתובות קעקע צבעוניות, מוותרות לשעה על הכרזת הבשר. "שבת שלום" מתנגנת ברכה בצלצול לטיני ושלוש צעירות מארגנטינה מצטרפות לחבורה. קל מצעדן ונדמה כאילו הן רוקדות את הדרך הקצרה מן המדרגות אל הספסל הפנוי.

בינתיים למטה, מתמלא עולם הגברים. שם, בחלל המהודר של בית הכנסת, יש חוקים אחרים. את האקלים קובעות הכיפות! השחורות וחמורות הסבר שכל צער הגולה עליהן יושבות בשקט. מתוך שרעפיהן מתלכסן מבטן לעבר הכיפות הלבנות האורחות לרגע. שגרת הלבנות המבריקות האלה, שרידי מסיבות בר מצווה, מופרת מדי פעם על ידי תייר שנקלע לבית הכנסת. אך רוב הזמן טרודות הן בענייני דיומא אשר בקופסת הקרטון. בין השחורות ללבנות, קורצות לכל עבר הכיפות הסרוגות. זיו ארץ ישראל שנספג בהן מתפרץ מדי פעם ומשלח קרניו אל כל סדק. מופלא המראה כי נבדלות הכיפות זו מזו עד מאד. אולם כולן כולן נותנות דין וחשבון לריש גלותא, הלוא הוא השטריימל. הלה, מזהיר בבדידותו הפרוותית, פוקח את עינו עליהן מן הצד, ומשגיח שינהגו על פי הכללים.

"אשרי יושבי ביתך", נותן מישהו את האות למִנחה. ואחריה, בשלווה ובנחת, נכנסת המלכה ו"לכו נרננה" מוביל לתפילת השבת. אט אט נמוגים ההבדלים. מופרד המוץ מן הבר ונותרים היהודים ללא מקף או קו נטוי, עירומים מ"זרמים" ומארצות המוצא. "הספרדים" עם "האשכנזים", הצעירים עם הזקנים והצדיקים עם המצטדקים, כולם נענים למנגינה אחת. אפילו שני התימנים המקפידים על נוסחם הייחודי, אינם סודקים את אחדות התפילה. "כאן בפולין, נוסח אשכנז" נאמר להם, עת סלסלו ברוב רושם את "לכה דודי", והם מחייכים.

האם תאמינו כי נס נעשה באותו ערב בנוז'יק? שכן, בדיוק ב"לבשי בגדי תפארתך עמי", ברגע ההוא היחיד של תפילה משותפת, אירע הפלא. נקרעו העננים מעל בית הכנסת מכובד מיליוני הנשמות המצטופפות, וסדק זעיר נפער במרומים. לחישה יצאה ממנו וליוותה את היוצאים בלאט מבית הכנסת: "עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים, פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם".

  

התמונות צולמו לפני כניסת השבת

נגה כוכבי - פמיניזם? לא יהודי ולא בכיתותיי.

אחת הרעות החולות בשיח הפדגוגי הישראלי, הנה הכניעה לטרור התרבותי. שימו לב, בשום אופן אינני באה בטענות אל משרד החינוך. השיח הפדגוגי הציבורי המתמסר לשפה זרה, הוא שמדאיג אותי. כי זאת יש לומר בקול רם: הניתוב הלשוני, אבי אבות האינדוקטרינציה, דחף לנו לגרון את זכויות הטרוריסטים בתור "זכויות אדם" ואת "נרטיבים" בתור ריבוי אמיתות. הוא עיוות מושגים יהודיים נאצלים כ"תיקון עולם", העניק ל"צדק חברתי" פרשנות בולשביקית, ביטל את היהדות בשם "עולם ישן עד היסוד נחריבה" ובשם הפמיניזם העניק הכשר לכל פרובוקציה נשית. זהו הרקע למחאתי המופנית נגד תכניו של עלון "על סדר היום" מס. 137 (אדר א', תשע"ו) שהונפק ב"מינהל חברה ונוער". נושא העלון הפעם: "בואו נדבר על פמיניזם, שוויון, מגדר וחינוך". מייל שליווה את העלון, המליץ שנעסוק בכך בכיתות, בתאריך 8 במרץ, הלוא הוא "יום האשה הבינ"ל".

הואיל ובמייל שנשלח אליי, נאמר "בואו נדבר על זה", החלטתי להרים את הכפפה ולנסח למען השיח הדמוקרטי, שתי נקודות למחשבה:

1.      התנועה הפמיניסטית מתה, ביום  בו הפכה אנרכיסטית, אגרסיבית ושונאת גברים.  לא אחנך את תלמידיי לפמיניזם, מאותה סיבה שבעטיה לא אחנך אותם לקומוניזם. שניהם רעיונות יפים בתיאוריה. ברם, תרגומם במציאות, פוגע בחירות האדם ובזכויותיו.

2.      הרעיון של כותבי העלון, להציג רשימה של דמויות מופת נשיות, יכול היה להיות מוצלח, אלמלא 2 מתוך 8 הדמויות, היו ליידי גאגא וביונסה . כמו כן, ציפיתי לשיבוץ של דמות יהודית אחת לפחות, בין השחקניות, זמרות, אשת עסקים, סופרות. איכשהו, עדה יונת, מרשימה אותי קצת יותר מאשר השחקנית אמה ווטסון המחלטרת והמתמלכ"רת.

האג'נדה של האו"ם, המכוונת לאטטיזם עולמי, מנפיקה לנו לא מעט ימים בינ"ל: יום החתול הבינ"ל, יום האסלה הבינ"ל ויום ניקיון החופים הבינ"ל. למרבה האבסורד, הם נמצאים באותה רשימה קלנדרית, עם יום השואה הבינ"ל , יום המשפחה ויום האשה. מקווה שתסלחו לי על כך, שאינני עורכת שיעור מיוחד לכבוד אף אחד מן המועדים הללו.

 קישור לעלון שהרגיז אותי: בואו נדבר על פמיניזם – שוויון, מגדר וחינוך

נגה כוכבי - אשנב קטנטן לנושא: זמן יהודי וזיכרון יהודי

שני היסודות המכריעים בשמירה על גבולות הזהות היהודית, הנם הזיכרון היהודי וריבוי המחלוקות. את הזיכרון היהודי שהוא מתוחכם מכל ספר על תולדות ישראל ומכל שיטת כתיבה היסטורית,  אי אפשר לבטל. זרעיו מוכמנים באדמת הארץ, בשורשי המילים העבריות ובלוח העברי על טקסי שבתותיו ומועדיו. יצר המחלוקת שנטוע היטב בלבה של ההוויה היהודית, אף הוא אינו ניתן לעקירה. מצדו הרע, הוא מעורר חשדנות ופלגנות ומעמיק שסעים. מצדו הטוב, הוא משמר את חיותו הנצחית של העם ומבטיח את המשך המאבק על גבולותיו.

מהם ביטוייו של המאבק על גבולות הזהות היהודית בישראל היום?
כיצד קשור מיזם 929 לשאלה זו ומהם  פניו?
מה מקומה של מורשת ספרד בשיח הפדגוגי הרשמי של מדינת ישראל?
האם יש זיקה בינה לבין סוגיית הגיור?
מהם גבולות המושג "יהדות ישראלית"?
אלה מקצת מן השאלות העולות מדף הלימוד של מפגש עמיות יהודית האחרון.
המעוניינים בדף, יוכלו לקבלו ממני כקובץ.
בברכה,
נגה כוכבי
ראש התכנית החינוכית לעמיות יהודית
cnoga@netvision.net.il

נגה כוכבי - דְּרוֹר יִקְרָא

 

לאחרונה אני נשאלת לא מעט על התנועה הרפורמית(= מתקדמת\פרוגרסיבית).  תשובתי בקצרה: יש להבחין בקפדנות, בין בכירי המימסד שלה, עליהם יש לי ביקורת נוקבת, לבין יהודים טהורי לב החברים בה, שגם אם הם בוחרים לרקוד ברחבת הכותל סביב אלוהי הפלורליזם ולהגיש מנחה לנביאי המלכ"רים, הם עדיין יהודים מצוינים. קל וחומר, חבריי  המשתייכים לתנועה הרפורמית ומעשיהם אך חסד וטוב. מי שמכיר אותי יודע כי אין לי שום עניין לומר לאיש כיצד לחיות את חייו. גם אם תקום תנועה יהודית חדשה שחסידיה הולכים עם תחתונים על הראש (וסימנה בקלפי גטקעס), אקבל זאת בהבנה. מה שאני מתקשה לקבל, הנה  בורות בכל הנוגע לנשמת אפה של המנהיגות הרוחנית והכלכלית פוליטית, בתנועה הרפורמית. לנוחיותכם, מתמצתת את העניין באמצעות מספר מצומצם מאד של נקודות:

1. החלטת איגוד הרבנים המתקדמים [הרפורמים], כנגד הציונות (יולי 1897):

"הוחלט, כי אנו דוחים לחלוטין כל ניסיון להקמת מדינה יהודית, מאמצים מן הסוג הזה מפגינים חוסר הבנה לשליחות המוטלת על עם ישראל, אשר התרחבה מן התחום הצר, הפוליטי והרציונלי, אל ההפצה של הדת הרחבה והאוניברסלית שמייסדיה היו נביאי ישראל בקרב הגזע האנושי בכללותו. מאמצים שכאלה אינם עוזרים לאחינו היהודים אלא גורמים נזק שאין לו שיעור, בכל מקום שעודם נרדפים בו, משום שהם מאשרים את טענת אויביהם כי היהודים זרים בארצות מגוריהם, חרף היותם האזרחים הנאמנים ביותר".

2. בדצמבר 1898 יצאה החלטת "האיחוד ליהדות מתקדמת" ובה נאמר: "היהודים אינם אומה, כי אם עדה דתית. על מטרתה נאמר כך: "להפיץ את האמיתות של הדת ושל האנושות בכל רחבי העולם"

3. ב-1935 הנפיק "איחוד הרבנים המתקדמים" מסמך שמכריז על "עמדה ניטרלית כלפי הציונות".

4. בוועידת קולומבוס 1937, עם התגברות האנטישמיות ועם הבנת ההזדמנות העסקית למטפלים ביחסי ישראל תפוצות, התקיימה רביזיה של חוקי התנועה הרפורמית ביחס לתנועה הציונית. מצע הוועידה זיכה את ארץ ישראל במעמד רוחני מרכזי ובגישת סיוע לבניינה. השואה והקמת המדינה, העמיקו את תפיסת הסיוע שאין לנתקה משיקולים של ניכויי מס ושל צבירת כוח בעל פוטנציאל אלקטורלי בקהילה החדשה המתגבשת בא"י.

 

5.  רק בשנות השבעים  הצטרפה התנועה הרפורמית לקונגרס היהודי העולמי ולהסתדרות הציונית העולמית.  עם "המהפך" השלטוני בישראל, השתנתה גם הטקטיקה של המימסד הרפורמי, אך על כך בפעם אחרת.

 

 

דְּרֹשׁ נָוִי וְאוּלַמִּי
וְאוֹת יֶשַׁע עֲשֵׂה עִמִּי.
נְטַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי,
שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּי.

אֱלֹהִים תֵּן בַּמִּדְבָּר הַר,
הֲדַס, שִׁטָּה, בְּרוֹשׁ, תִּדְהָר.
וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר
שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר. (דונש בן לברט)