לורה פיליבה - הוראת מתמטיקה יהדות וציונות

כעולה חדשה מורה למתמטיקה אני מנסה כבר שש שנים  למצוא את מקומי במערכת החינוך. התחלתי את דרכי כמורה למתמטיקה ובמקביל, עבדתי כמדריכה בחברה שמעבירה פעילויות על זהות יהודית בבתי ספר שונים. כבר בבית הספר הראשון שעבדתי בו מצאתי את עצמי משדכת בין מנהלת בית הספר לבין חמי שהוא בעצמו מנהל בית ספר יהודי בחו"ל, בתקווה שנוכל לעשות משהו ביחד, על אף שאני רק מורה למתמטיקה חדשה!

שנה לאחר מכן, בבית הספר הריאלי, פגשתי את נגה כוכבי, הרכזת הפדגוגית של בית הספר שהחיבור הראשון ביננו נוצר בעקבות תמונתו של זאב ז'בוטניסקי במשרדה. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את התמונה הזאת תלויה במשרד של מישהו חוץ מהמקומות הסגורים שלנו איפה שגדלתי... ואז ידעתי שלמרות שאני הולכת ללמד מתמטיקה שאני הכי אוהבת, אצליח גם למצוא הזדמנויות להתעסק באהבת עם היהודי והקשר בין ארץ ישראל והתפוצות שאני מתעסקת בו כבר מגיל 13. בתפקידי כמורה ורכזת מתמטיקה ניסיתי לקדם פרויקטים משותפים בתחומים שונים, בעיקר במתמטיקה עם מורים שמלמדים בתפוצות. ניצלתי כל הזדמנות להפגיש בין תלמידים ישראליים ויהודים סביב העולם וניסינו יחד עם נגה להיות אוזן קשובה לצרכים של מורים יהודיים סביב העולם.

היום, אני מחנכת כיתה בעיר אחרת, בבית ספר חדש ובין היתר מלמדת תרבות ישראל לתלמידיי בכיתה ה'. בעקבות תפקידי החדש ומקום מגורים חדש הצלחתי לראות תמונה יותר גדולה של האוכלוסייה הישראלית, התלמידים, ההורים והמורים. בהמשך כמה תובנות.

1.      ישנם ספרי לימוד טובים מאוד ללימוד מקצוע תרבות ישראל, במיוחד בבית הספר היסודי. הם ידידותיים לילדים, מכילים תוכן איכותי ומאפשרים למורים לבחור בין התכנים הרבים בהתאם לצורכי הכיתה ויכולות המורה.

2.      מורי תרבות ישראל לא תמיד יודעים את תוכן המקצוע. הם לא מכירים את בסיס הדת היהודית, את היסטוריה של העם היהודי וציונות ואין להם כלים להתמודד עם הטקסטים המורכבים מארון הספרים. כתוצאה מכך, הם מוצאים את עצמם מלמדים "שפה זרה" שהם בעצמם לא מבינים וגם לא מעוניינים ללמוד.

3.      הידע הכללי של האוכלוסייה החילונית בנושא "תרבות ישראל ומורשתו" ברוב המקרים מאוד דל וברוב המקרים אין להורים להרחיב את הידע שלהם או של ילדיהם בנושא.

4.      התלמידים מכירים את הקשר בין ישראל לבין התפוצות. להרבה משפחות יש משפחות יותר רחבות בתפוצות, הם מבינים את המשותף לנו אבל האחריות של מדינת ישראל לתפוצות ושל התפוצות למדינת ישראל לא ברורה להם. ברוב המקרים הילדים מאמינים שהיהודים שגרים בתפוצות הם יהודים אך אינם שייכים לעם היהודי כי הם לא גרים במדינת ישראל.

 

אני חושבת שזה חשוב מאוד לחזק את הקשר בין ישראל לבין התפוצות. אם בעבר חשבתי שזה חשוב עבור היהודים בתפוצות היום אני חושבת שזה יותר חשוב עבור ילדי מדינת ישראל. לדעתי זה חיוני שהם יבינו שהם לא לבד בעולם כיהודים ויש להם משפחה רחבה בתפוצות. אני מאמינה שזה אחריותה המלאה של מדינת ישראל ובמקרה שלנו של משרד החינוך להכיר בתפוצות כחלק מן העם היהודי מעבר לתמונות של החיים של היהודים בתפוצות במוזאונים. כמו פרויקט שורשים או ביקור במחנות השמדה, הקשר עם התפוצות אמור להיות חלק מתכנית הלימודים כאשר כל ילד ישראלי באיזשהו שלב של לימודיו מכיר יהודי מהעולם לומד ממנו ויחד איתו, על זהותו, על מדינת ישראל, על החיים היהודיים וכן אפשר גם ללמוד ביולוגיה ומתמטיקה ביחד! כי שיתוף בידע האינטלקטואלי הוא חלק ממורשת היהודית וגם ערך חשוב בימינו.