ד"ר נגה כוכבי - זה לא הם זה אנחנו

המושג עמיות יהודית המנצח כיום על מגוון מעשים המתרחשים בזירת יחסי ישראל- תפוצות, מיוחס לרב שרצה "לשקם" את היהדות, מרדכי קפלן. ביטוי זה, חוּדש והופץ באמצעות ההגות האמריקאית בעשורים שקדמו להקמתה של מדינת ישראל, תוך הסתייגות מן הרואים באמריקה גולה. אלא שהמציאות חזקה מכל תיאוריה. ההשתלבות בתרבות  הלא יהודית, לא מחתה את האנטישמיות! ממש כפי שהיה באירופה, נשארו היהודים גם באמריקה, במעמד של אורחים בחברת הרוב. (בנקודה זו ראוי להזכיר כי גם אורחים רצויים, אורחים המה). בתוך כך, שבו יהודי ארה"ב ושחזרו דפוסי התנהגות מימי הזוהר של מרכזי גולה קודמים. בכלל זה, אחיזה באוואנגרד חברתי אזרחי (שוב היהודים מתנדבים להיות "שמן בגלגלי המהפכה"), התבוללות רחבת היקף וחיפוש הגדרות חדשות ליהדות. 

מזמינה חשיבה על  הפריטים הבאים:

יהדות - מציאות מטה-פיזית שביטוייה הציבוריים משתנים סביב עקרונות הלכתיים. קיומה אינו מותנה בשיטה חברתית או פוליטית מסוימת וגם לא במידת הדתיות או החילוניות של היחיד. שרויים בה לימוד התורה שבכתב והתורה שבעל פה, שיח הדורות, השקלא והטריא בין ההלכה לבין המעשה, הזיכרון ההיסטורי המשותף והקשר לארץ ישראל. היהדות אינה מתמסרת לפרמטרים בני העידן המודרני והפוסט מודרני, כגון דמוקרטיה, אולטרה-פלורליזם, קהילתנות או שוויון מגדרי. זאת ועוד, כל ניסיון להגדירה בתור "ציביליזציה", "קהילה" או "דת", מצמצם אותה לכדי רכיב מוגבל בתצרף קוסמופוליטי.

עמיות יהודית – מצב תודעתי המאפשר מרחב לכלל הזיקות בעולם היהודי ותומך ביחסי הגומלין בין ישראל לגולה.

גולה -  כל מקום מחוץ לארץ ישראל, בו היהודים יכולים להשיג לכל היותר אמנציפציה של יחידים, אך לא אמנציפציה של עם.

נגה - טקסטים בדף הלימוד זמן יהודי וזכרון יהודי

התכנית החינוכית לעמיוּת יהודית

זמן יהודי וזכרון יהודי

זמן יהודי בראי הדורות

ארכה הדרך אל ה"מלח" הנכסף, ולבבי רך וקרסולי מעדו ולא יכולתי עוד

להתאפק ולשאת מכאובי בקרבי. שאגתי מנהמת לבי "אבי, אבי! הדרך עינה

כוחי, האט צעדיך. רגלי כשלו מלכת, אבי". "זמננו קצוב ואין שהות בידינו

להתמהמה בדרכנו. הרב לא ימתין לנו. בעוד שעה ייצא מן הישיבה, ואז

לריק יגענו". "אבי, הכּלו כל הימים? אם יצא היום, מחר יסור, ועל שום

מה להיחפז, הן לא טקס חופה ולא שבת מלכתא"

)קטע עדוּת ממחוז מרקש, מרדכי עמר, "ילדות במרוקו: אל הישיבה", אמות - דו

ירחון לענייני חברה וספרות, סיוון תמוז תשכ"ג, עמ' 82 ).

זמן יהודי בראי המאבק בגולה

"חג הפסח הלך וקרב. ידענו את תאריכו המדויק. היה בתוכנו יהודי הונגרי אחד, אשר התמצא היטב בסודות

שנת הירח, לפי הלוח העברי. את לוחות השנה, מעשה ידיו, מדויקים לפרטי פרטיהם, היינו מעבירים מדי שנה

בשנה למקומות שונים. במחנה היינו מציינים רק את אותם החגים אשר נשאו אופי לאומי מובהק. שאפנו ליצור

אווירה שבה ירגישו עצמם בטוב אף אלה, אשר זרים היו להם מסורות ומנהגים גרידא. המבצע כולו לא היה מן

הקלים; הוא הוכן בהקפדה רבה ותוך נקיטת כל אמצעי הזהירות".

)ד. סתר \ מיכאל בייטלסקי , הלא תשאלי: שירי ציון חדשים מברית המועצות, עם עובד, תל אביב ) 1962 ( עמ' 30 )

ריח תפוח ואודם שני

מילים: יורם טהרלב.

לחן: נחום היימן.

שובי ציפורת על כנף הרוח

כבר בגני פתח הסמדר

בושם לימון ניצת התפוח

גשם הלך וחורף עבר.

הו מי יביא לך זו האיגרת

מי יישאך כלה אל גני

קן לך אבנה על בד וצמרת

ריח תפוח אודם שני.

בואי נא בואי צביית החמד

בגד של טל לבשו השדות

כבר האדימה לנו השמש

ובגביענו יין אדום.

הו מי יטוס ידאה בשמיים

מי לך יביא בשורת האביב

מי יישאך כלה על כנפיים

מי אל גני אותך לי ישיב.

שובי נא שובי כי תם החורף

שחר חדש הקיץ הביא

שובי אלי קינך הציפורת

שובי צבייה אל ערש הצבי.

אשאל אלוהי

מילים: יהוסף בן ישראל.

לחן: עממי תימני

אשאל אלהי יגאלה שבויים

יאסוף זרויים.

בזכות מכוּנה אב המון לגויים

יזכו לחיים.

עת יקראו בשמו יהו ענויים

כי הם רצויים.

]...[

נעלה לארצנו בשיר ובזמרה

וברון והדרה.

התכנית החינוכית לעמיוּת יהודית

אירוסין ולא נישואין

וְאֵרַשְתִּיךְ לִּי לְעוֹלָם וְאֵרַשְתִּיךְ לִּי בְצֶדֶק וּבְמִּשְפָט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִּים. וְאֵרַשְתִּיךְ לִּי בֶאֱמוּנָה ]...[ וְהָיָה בַיּוֹם

הַהוּא ]...[ אֶעֱנֶה אֶת הַשָמָיִּם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ תַעֲנֶה אֶת הַדָגָן וְאֶת הַתִּירוֹש וְאֶת הַיִּּצְהָר והֵם יַעֲנוּ

אֶת יִּזְרְעֶאל. וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָאָרֶץ וְרִּחַמְתִּי אֶת לֹא רֻחָמָה וְאָמַרְתִּי לְלֹא עמִּי, עַמִּי אַתָה וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי.

)הושע, ב', כ"א - כ"ה, נהוג לומר בעת הנחת תפילין, כשכורכים רצועה של יד, שלוש כריכות סביב האצבע האמצעית.(

זיכרון היסטורי ולא היסטוריה

]...[ וַיְבָרֶךְ אֱלהִּים אֶת יום הַשְבִּיעִּי וַיְקַדֵש אתו. כִּּי בו שָבַת מִּכָּל מְלַאכְתו ]...[ ושַבַת קָדְשו

בְאַהֲבָה וּבְרָצון הִּנְחִּילָנוּ, זכָּרון לְמַעֲשֵה בְרֵאשִּית, תְחִּלָה לְמִּקְרָאֵי קדֶש, זֵכֶר לִּיצִּיאַת מִּצְרַיִּם.

וְשַבַת קָדְשְךָ בְאַהֲבָה וּבְרָצון הִּנְחַלְתָנוּ:

השתלבות זמן היחיד עם זמן הדורות

פעם אחת היה מהלך בדרך, ראה אדם אחד שהוא נוטע חרוב. אמר לו: זה לכמה שנים טוען פירות?

אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום ברי לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו? אמר לו: אני

מצאתי את העולם בחרובים, כשם שנטעו אבותי לי כך אטע אני לבני.

)בבלי, מועד, תענית כג, ע"א(.

--- בשנת 1962 יצא לאור הספר - הלא תשאלי, שירי ציון חדשים מברית המועצות, מאת אסיר ציון, "ד. סתר".

לימים ייחשף שמו האמיתי: מיכאל בייטלסקי. את השירים הבריח ארצה שאול אביגור, ראש המוסד לעלייה ב'.

אביגור הביא את כתב היד לגיסו - משה שרת, שעמד אז בראש הוצאת 'עם עובד'. רבים מן השירים נכתבו על נייר

סיגריות בכתב זעיר, ואחרים על גיליונות נייר מחברת. מיכאל בייטלסקי, אסיר ציון משנת 1951 השתתף בפעילות

ציונית במחנה בסיביר. שם גם כתב שירים בעלי אופי יהודי לאומי. נפטר בשנת 1978 במוסקבה.

)על פי האתר 'דף המידע של איתמר'( ---

זמן יהודי בראי המאבק בארץ:

מיזם 929 שעניינו קריאה יומית של פרק בתנ"ך, החל ביוזמתם של סגן שר החינוך אבי וורצמן )תקופת שי פירון(,

הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. בחנוכה תשע"ה. בשונה מפרשת השבוע, המותאמת לזמן יהודי וללוח העברי,

מותאם המיזם ללוח השנה האזרחי "למניינם". העיקר בו איננו בהכרח הטקסט המקראי, כי אם הערות בנות

זמננו עליו. המיזם מבטא שיתו"פ של: מט"ח )חל"צ(, מכוני יהדות הרשומים כמלכ"רים ומשרד החינוך.

ד"ר נגה כוכבי - לימוד בשיטת סלע המחלוקת

פעילות לדוגמא

ישיבה בסביבת הלמידה "סלע המחלוקת"

אם משאבי ביה"ס אינם מאפשרים עיצוב של סביבת למידה קבועה בחצר, ניתן פשוט לנצל סתם אבן גדולה שממילא נמצאת בחוץ ולשבת לידה. אפשרות לפעילות בתוך חדר הכיתה: מארגנים את התלמידים לישיבה המתאימה לפעילות ומניחים במקום בולט אבן שעליה כותבים בטוש שחור "סלע המחלוקת".

א. המורה מנחה דיון קצר בקבוצה על הפסוק וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.  (בראשית, ב', ט"ו). לדבר אתם על האחריות של האדם לטבע ולבקש מהם דוגמאות.

ב. העלאת דילמה פוטנציאלית : לאחרונה פנו מספר יזמים והציעו לראש העיר חיפה, כי יעודדו הגעה של תושבי העיר לטייל בוואדי לוטם ואף יקימו באמצעו בגדה הגבוהה שלו (כדי לא לפגוע בזרימת המים בימים הגשומים),  קיוסק אקולוגי המקפיד עקרונות של בר-קיימות. היזמים מתחייבים כי בתמורה לרישיון הפעלה של העסק, הם ישמרו על ניקיון הוואדי לאורך כל השנה ויעשו כל שביכולתם לא לפגוע בטבע.

ג. המורה יחלק את התלמידים לשתי קבוצות ויודיע להן ששתיהן תומכות ברעיון של מציאת דרכים למשוך קהל מבקרים גדול יותר בוואדי לוטם. אלא שהאחת תסביר מדוע אין להתיר בשום פנים ואופן את מיזם הקיוסק האקולוגי והשניה תידרש ללמד זכות על המיזם ולהוכיח מדוע הוא דווקא טוב לסביבה.

ד. המורה ימנה שופט מקרב התלמידים שיישב ליד הסלע, ישמור על סדר הצגת הטיעונים, ישאל שאלות ויכריע.

ה. המורה ימנה "משגיח". תפקידו להסתובב בין הקבוצות המכינות את הטיעונים ולרשום משוב על אופן הדיון בקבוצה (היה דיון מכבד וקשוב, השתתפות מלאה של כל חברי הקבוצה, רישום מסודר של הטיעונים וכו') ועל האופן בו יציגו את טיעוניהם. בהמשך ירשום "המשגיח" משוב גם על התנהלותו של השופט (שאל שאלות טובות, היה קשוב, היה הוגן וכו')

ו. כל קבוצה בוחרת את הנציגים שיטענו מול השופט ומקבלת הודעה מראש: זמן ההכנה בקבוצה 20-25 דקות, זמן הצגת הטיעונים אינו עולה על חמש דקות לכל קבוצה.

ז. בתום הכרעתו של התלמיד השופט, ייתן "המשגיח" משוב קצר לכל אחת מן הקבוצות וגם לשופט.

בהצלחה,

ד"ר נגה כוכבי

מבנה הפעילות נשאר קבוע, הדילמות מתחלפות ונובעות:

מן הצורך בהכרעה בסכסוך בין תלמידים (ניתן להיעזר ב"סנהדרין תלמידים", או לברר במליאה של הכיתה).

מתוך שיעורי ספרות, תנ"ך, היסטוריה ואזרחות

מניסיוני, יש חשיבות רבה יותר לעצם השימוש בשיטה.

אין צורך בהשקעה גדולה כ"כ כגון זו שבתמונה.

כאמור, אפשר להסתפק בהבאת אבן סמלית לכיתה, או לשבת לידה בחצר    

 בתמונה, סביבת הלמידה שתכננתי לביה"ס הריאלי לפני מספר שנים.

 .מימון: משפחת הדסה אלון באמצעות הקק"ל 

 מיקום: פתחו של ואדי לוטם בואכה גן האם (חצר אחורית של ריאלי סניף מטו"ס)0 

נגיש לכל תלמידי חיפה ומוריהם החפצים בכך.