ד"ר נגה כוכבי - עמיות יהודית לא מה שחשבתם


ברוכים הבאים ליומן הרשת עמיות יהודית לא מה שחשבתם. הרשומון פונה אל כל השותפים במעשה החינוכי ובמיוחד אל המתעניינים ביחסי ישראל ותפוצות הגולה. מרבית הדברים יתפרסמו בעברית, משום היותה דרך המלך אל העולם היהודי.

בברכה, ד"ר נגה כוכבי

יום רביעי, 6 בספטמבר 2017

סדרת מפגשים במועדון עמיות יהודית



 מועדון עמיות יהודית מעניק למתעניינים ביחסי ישראל תפוצות בהקשר החינוכי, סדרה של ארבעה מפגשים.
במסגרת זו, נדון במגוון סוגיות היסטוריות ועכשוויות, נברר דילמות מוסריות ונעסוק בשאלות חינוכיות אקטואליות.
בנוסף, יתקיים פורום מתוקשב שיאפשר את הרחבת הדיון עם עמיתים מעבר לים. 
ההשתתפות פטורה מתשלום, אך מותנית בהרשמה מראש.
המפגשים יתקיימו בין השעות 20:00-18:30, ב"חדר עמיות יהודית", בי"ס רבין, רחוב השיטה 15, נשר, במועדים הבאים:
                         
*        יום ג', כ"ה בחשון, תשע"ח,  14 בנובמבר, 2017.
*        יום ד', כ"ג בטבת, תשע"ח, 10 בינואר, 2018.
*        יום ג', י"ט באדר, תשע"ח, 6 במרץ, 2018.
*        יום ג', ר"ח סיון, תשע"ח,  15 במאי, 2018.

ההרשמה בכתובת זו:


בברכת שנה טובה,
ד"ר נגה כוכבי



יום חמישי, 17 באוגוסט 2017

ד"ר נגה כוכבי - זה לא הם זה אנחנו



המושג עמיות יהודית המנצח כיום על מגוון מעשים המתרחשים בזירת יחסי ישראל- תפוצות, מיוחס לרב שרצה "לשקם" את היהדות, מרדכי קפלן. ביטוי זה, חוּדש והופץ באמצעות ההגות האמריקאית בעשורים שקדמו להקמתה של מדינת ישראל, תוך הסתייגות מן הרואים באמריקה גולה. אלא שהמציאות חזקה מכל תיאוריה. ההשתלבות בתרבות  הלא יהודית, לא מחתה את האנטישמיות! ממש כפי שהיה באירופה, נשארו היהודים גם באמריקה, במעמד של אורחים בחברת הרוב. (בנקודה זו ראוי להזכיר כי גם אורחים רצויים, אורחים המה). בתוך כך, שבו יהודי ארה"ב ושחזרו דפוסי התנהגות מימי הזוהר של מרכזי גולה קודמים. בכלל זה, אחיזה באוואנגרד חברתי אזרחי (שוב היהודים מתנדבים להיות "שמן בגלגלי המהפכה"), התבוללות רחבת היקף וחיפוש הגדרות חדשות ליהדות
מזמינה חשיבה על  הפריטים הבאים:
יהדות - מציאות מטה-פיזית שביטוייה הציבוריים משתנים סביב עקרונות הלכתיים. קיומה אינו מותנה בשיטה חברתית או פוליטית מסוימת וגם לא במידת הדתיות או החילוניות של היחיד. שרויים בה לימוד התורה שבכתב והתורה שבעל פה, שיח הדורות, השקלא והטריא בין ההלכה לבין המעשה, הזיכרון ההיסטורי המשותף והקשר לארץ ישראל. היהדות אינה מתמסרת לפרמטרים בני העידן המודרני והפוסט מודרני, כגון דמוקרטיה, אולטרה-פלורליזם, קהילתנות או שוויון מגדרי. זאת ועוד, כל ניסיון להגדירה בתור "ציביליזציה", "קהילה" או "דת", מצמצם אותה לכדי רכיב מוגבל בתצרף קוסמופוליטי.
עמיות יהודית – מצב תודעתי המאפשר מרחב לכלל הזיקות בעולם היהודי ותומך ביחסי הגומלין בין ישראל לגולה.
גולה -  כל מקום מחוץ לארץ ישראל, בו היהודים יכולים להשיג לכל היותר אמנציפציה של יחידים, אך לא אמנציפציה של עם.



יום שלישי, 15 באוגוסט 2017

נגה - טקסטים בדף הלימוד זמן יהודי וזכרון יהודי


התכנית החינוכית לעמיוּת יהודית

זמן יהודי וזכרון יהודי
זמן יהודי בראי הדורות
ארכה הדרך אל ה"מלח" הנכסף, ולבבי רך וקרסולי מעדו ולא יכולתי עוד
להתאפק ולשאת מכאובי בקרבי. שאגתי מנהמת לבי "אבי, אבי! הדרך עינה
כוחי, האט צעדיך. רגלי כשלו מלכת, אבי". "זמננו קצוב ואין שהות בידינו
להתמהמה בדרכנו. הרב לא ימתין לנו. בעוד שעה ייצא מן הישיבה, ואז
לריק יגענו". "אבי, הכּלו כל הימים? אם יצא היום, מחר יסור, ועל שום
מה להיחפז, הן לא טקס חופה ולא שבת מלכתא"

)קטע עדוּת ממחוז מרקש, מרדכי עמר, "ילדות במרוקו: אל הישיבה", אמות - דו



ירחון לענייני חברה וספרות, סיוון תמוז תשכ"ג, עמ' 82 ).

זמן יהודי בראי המאבק בגולה
"חג הפסח הלך וקרב. ידענו את תאריכו המדויק. היה בתוכנו יהודי הונגרי אחד, אשר התמצא היטב בסודות
שנת הירח, לפי הלוח העברי. את לוחות השנה, מעשה ידיו, מדויקים לפרטי פרטיהם, היינו מעבירים מדי שנה
בשנה למקומות שונים. במחנה היינו מציינים רק את אותם החגים אשר נשאו אופי לאומי מובהק. שאפנו ליצור
אווירה שבה ירגישו עצמם בטוב אף אלה, אשר זרים היו להם מסורות ומנהגים גרידא. המבצע כולו לא היה מן
הקלים; הוא הוכן בהקפדה רבה ותוך נקיטת כל אמצעי הזהירות".
)ד. סתר \ מיכאל בייטלסקי , הלא תשאלי: שירי ציון חדשים מברית המועצות, עם עובד, תל אביב ) 1962 ( עמ' 30 )

ריח תפוח ואודם שני

מילים: יורם טהרלב.
לחן: נחום היימן.

שובי ציפורת על כנף הרוח
כבר בגני פתח הסמדר
בושם לימון ניצת התפוח
גשם הלך וחורף עבר.
הו מי יביא לך זו האיגרת
מי יישאך כלה אל גני
קן לך אבנה על בד וצמרת
ריח תפוח אודם שני.
בואי נא בואי צביית החמד
בגד של טל לבשו השדות
כבר האדימה לנו השמש
ובגביענו יין אדום.
הו מי יטוס ידאה בשמיים
מי לך יביא בשורת האביב
מי יישאך כלה על כנפיים
מי אל גני אותך לי ישיב.
שובי נא שובי כי תם החורף
שחר חדש הקיץ הביא
שובי אלי קינך הציפורת
שובי צבייה אל ערש הצבי.
אשאל אלוהי

מילים: יהוסף בן ישראל.
לחן: עממי תימני

אשאל אלהי יגאלה שבויים
יאסוף זרויים.
בזכות מכוּנה אב המון לגויים
יזכו לחיים.
עת יקראו בשמו יהו ענויים
כי הם רצויים.
]...[
נעלה לארצנו בשיר ובזמרה
וברון והדרה.
התכנית החינוכית לעמיוּת יהודית


אירוסין ולא נישואין

וְאֵרַשְתִּיךְ לִּי לְעוֹלָם וְאֵרַשְתִּיךְ לִּי בְצֶדֶק וּבְמִּשְפָט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִּים. וְאֵרַשְתִּיךְ לִּי בֶאֱמוּנָה ]...[ וְהָיָה בַיּוֹם
הַהוּא ]...[ אֶעֱנֶה אֶת הַשָמָיִּם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ תַעֲנֶה אֶת הַדָגָן וְאֶת הַתִּירוֹש וְאֶת הַיִּּצְהָר והֵם יַעֲנוּ

אֶת יִּזְרְעֶאל. וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָאָרֶץ וְרִּחַמְתִּי אֶת לֹא רֻחָמָה וְאָמַרְתִּי לְלֹא עמִּי, עַמִּי אַתָה וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי.
)הושע, ב', כ"א - כ"ה, נהוג לומר בעת הנחת תפילין, כשכורכים רצועה של יד, שלוש כריכות סביב האצבע האמצעית.(



זיכרון היסטורי ולא היסטוריה

]...[ וַיְבָרֶךְ אֱלהִּים אֶת יום הַשְבִּיעִּי וַיְקַדֵש אתו. כִּּי בו שָבַת מִּכָּל מְלַאכְתו ]...[ ושַבַת קָדְשו
בְאַהֲבָה וּבְרָצון הִּנְחִּילָנוּ, זכָּרון לְמַעֲשֵה בְרֵאשִּית, תְחִּלָה לְמִּקְרָאֵי קדֶש, זֵכֶר לִּיצִּיאַת מִּצְרַיִּם.
וְשַבַת קָדְשְךָ בְאַהֲבָה וּבְרָצון הִּנְחַלְתָנוּ:
השתלבות זמן היחיד עם זמן הדורות


פעם אחת היה מהלך בדרך, ראה אדם אחד שהוא נוטע חרוב. אמר לו: זה לכמה שנים טוען פירות?
אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום ברי לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו? אמר לו: אני
מצאתי את העולם בחרובים, כשם שנטעו אבותי לי כך אטע אני לבני.


)בבלי, מועד, תענית כג, ע"א(.
--- בשנת 1962 יצא לאור הספר - הלא תשאלי, שירי ציון חדשים מברית המועצות, מאת אסיר ציון, "ד. סתר".



לימים ייחשף שמו האמיתי: מיכאל בייטלסקי. את השירים הבריח ארצה שאול אביגור, ראש המוסד לעלייה ב'.


אביגור הביא את כתב היד לגיסו - משה שרת, שעמד אז בראש הוצאת 'עם עובד'. רבים מן השירים נכתבו על נייר



סיגריות בכתב זעיר, ואחרים על גיליונות נייר מחברת. מיכאל בייטלסקי, אסיר ציון משנת 1951 השתתף בפעילות
ציונית במחנה בסיביר. שם גם כתב שירים בעלי אופי יהודי לאומי. נפטר בשנת 1978 במוסקבה.


)על פי האתר 'דף המידע של איתמר'( ---



זמן יהודי בראי המאבק בארץ:

מיזם 929 שעניינו קריאה יומית של פרק בתנ"ך, החל ביוזמתם של סגן שר החינוך אבי וורצמן )תקופת שי פירון(,
הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. בחנוכה תשע"ה. בשונה מפרשת השבוע, המותאמת לזמן יהודי וללוח העברי,

מותאם המיזם ללוח השנה האזרחי "למניינם". העיקר בו איננו בהכרח הטקסט המקראי, כי אם הערות בנות


זמננו עליו. המיזם מבטא שיתו"פ של: מט"ח )חל"צ(, מכוני יהדות הרשומים כמלכ"רים ומשרד החינוך.

ד"ר נגה כוכבי - לימוד בשיטת סלע המחלוקת


פעילות לדוגמא

ישיבה בסביבת הלמידה "סלע המחלוקת"
אם משאבי ביה"ס אינם מאפשרים עיצוב של סביבת למידה קבועה בחצר, ניתן פשוט לנצל סתם אבן גדולה שממילא נמצאת בחוץ ולשבת לידה. אפשרות לפעילות בתוך חדר הכיתה: מארגנים את התלמידים לישיבה המתאימה לפעילות ומניחים במקום בולט אבן שעליה כותבים בטוש שחור "סלע המחלוקת".

א. המורה מנחה דיון קצר בקבוצה על הפסוק וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.  (בראשית, ב', ט"ו). לדבר אתם על האחריות של האדם לטבע ולבקש מהם דוגמאות.

ב. העלאת דילמה פוטנציאלית : לאחרונה פנו מספר יזמים והציעו לראש העיר חיפה, כי יעודדו הגעה של תושבי העיר לטייל בוואדי לוטם ואף יקימו באמצעו בגדה הגבוהה שלו (כדי לא לפגוע בזרימת המים בימים הגשומים),  קיוסק אקולוגי המקפיד עקרונות של בר-קיימות. היזמים מתחייבים כי בתמורה לרישיון הפעלה של העסק, הם ישמרו על ניקיון הוואדי לאורך כל השנה ויעשו כל שביכולתם לא לפגוע בטבע.

ג. המורה יחלק את התלמידים לשתי קבוצות ויודיע להן ששתיהן תומכות ברעיון של מציאת דרכים למשוך קהל מבקרים גדול יותר בוואדי לוטם. אלא שהאחת תסביר מדוע אין להתיר בשום פנים ואופן את מיזם הקיוסק האקולוגי והשניה תידרש ללמד זכות על המיזם ולהוכיח מדוע הוא דווקא טוב לסביבה.

ד. המורה ימנה שופט מקרב התלמידים שיישב ליד הסלע, ישמור על סדר הצגת הטיעונים, ישאל שאלות ויכריע.

ה. המורה ימנה "משגיח". תפקידו להסתובב בין הקבוצות המכינות את הטיעונים ולרשום משוב על אופן הדיון בקבוצה (היה דיון מכבד וקשוב, השתתפות מלאה של כל חברי הקבוצה, רישום מסודר של הטיעונים וכו') ועל האופן בו יציגו את טיעוניהם. בהמשך ירשום "המשגיח" משוב גם על התנהלותו של השופט (שאל שאלות טובות, היה קשוב, היה הוגן וכו')

ו. כל קבוצה בוחרת את הנציגים שיטענו מול השופט ומקבלת הודעה מראש: זמן ההכנה בקבוצה 20-25 דקות, זמן הצגת הטיעונים אינו עולה על חמש דקות לכל קבוצה.

ז. בתום הכרעתו של התלמיד השופט, ייתן "המשגיח" משוב קצר לכל אחת מן הקבוצות וגם לשופט.

בהצלחה,
ד"ר נגה כוכבי



מבנה הפעילות נשאר קבוע, הדילמות מתחלפות ונובעות:

מן הצורך בהכרעה בסכסוך בין תלמידים (ניתן להיעזר ב"סנהדרין תלמידים", או לברר במליאה של הכיתה).

מתוך שיעורי ספרות, תנ"ך, היסטוריה ואזרחות

מניסיוני, יש חשיבות רבה יותר לעצם השימוש בשיטה.
אין צורך בהשקעה גדולה כ"כ כגון זו שבתמונה.
כאמור, אפשר להסתפק בהבאת אבן סמלית לכיתה, או לשבת לידה בחצר    

 בתמונה, סביבת הלמידה שתכננתי לביה"ס הריאלי לפני מספר שנים.
 .מימון: משפחת הדסה אלון באמצעות הקק"ל 
 מיקום: פתחו של ואדי לוטם בואכה גן האם (חצר אחורית של ריאלי סניף מטו"ס)0 
נגיש לכל תלמידי חיפה ומוריהם החפצים בכך.



יום חמישי, 1 ביוני 2017

שמים את יחסי ישראל תפוצות על סדר היום

מאז ומתמיד, השפיעו היחסים עם תפוצות הגולה, על  מרבית תחומי החיים בארץ.
·      עד כמה אנו מודעים לכך?
·      מה אנו יודעים על המתרחש בעולם היהודי כיום?
·      מהי אוריינות יהודית?
·      מהם הכוחות המנווטים את תודעתנו כיהודים במציאות בת זמננו? 
על שאלות אלה ואחרות, ננסה להשיב באמצעות לימוד במעגלי שיח, אשר יונחו על ידי אנשי חינוך.

כנס עמיוּת יהודית
להטמעת קשרי ישראל תפוצות בשגרת ביה"ס

י"ט סיון תשס"ז     13 ביוני 2017

פרשת שְׁלַח













יום שישי, 17 במרץ 2017

הלב עם יהודי ארגנטינה






הטקסט שקראו התלמידים ומורתם, כחלק מן השיעור היום:

שלום לחברים ב"אמיה", בואנוס איירס ולכל יהודי ארגנטינה.
אנחנו, תלמידים ומורים בבי"ס רבין בנשר, עומדים דקת דומיה, לזכר הקרבנות בפיגוע ב"אמיה", שהתרחש לפני למעלה משני עשורים. הלבבות שלנו ושלכם פועמים באותו גוף שאינו מוותר על זקיפות קומתו כבר אלפי שנים. העיניים שלנו נשואות לאותו לוח שנה השומר את הזמן היהודי. עם אחד יחיד ומיוחד אנחנו וביחד נוכל לעמוד בפני אויבים מבית ומחוץ.
ביחד נתקדם להבנה טובה יותר של אחריותנו כיהודים ושל חובתנו המוסרית לעם ישראל, לארץ ישראל וליהדות העולם.




https://www.youtube.com/watch?v=EfhSsL0xoTI



במהלך השבוע האחרון, למדו הילדים על מויזסוויל, על הפיגוע ב"אמיה" ועל אלברטו ניסמן.
בין היתר, נכתבו מכתבים מרגשים ביותר.



יום שני, 23 בינואר 2017

סמי לוי והצוות באיסטנבול (עם תרגום לתורכית ואנגלית)




בין הגירה לעליה: מיזם פדגוגי רב תחומי

משתתפים: ביה"ס היהודי "אולוס", איסטנבול; ביה"ס היסודי "רבין", נשר.
תחומי דעת: תרבות ואמנות, היסטוריה, ספרות.
גיל התלמידים המשתתפים: 12-11.

רקע רעיוני:
הגירה, במובנה החיובי, מייצרת זיקות בין מגוון אורחות חיים ומזמנת לאנושות לימוד מתמיד. בנוסף, הודות לשיתוף בידע הנודד עם המהגרים, היא מקדמת התפתחות בתחומים כגון תרבות, מדע, טכנולוגיה ורפואה. העובדה כי בעולם היהודי קיימת הבחנה בין הגירה לבין עליה, מזמנת בירור מושכל של דילמות מוסריות.


מטרות הפרויקט:
  • עיצוב אקלים לקידום רב שיח תרבותי וסובלני.
  • עידוד היצירתיות והצגת התוצרים כתרומה לעולם האמנויות (ספרות, ציור, מוסיקה).
  • חיזוק קשרי רֵעוּת בין ילדים באיסטנבול ובישראל באמצעות טיפוח זיקות חברתיות ותרבותיות.
  • הכרת הערים בהן חיים התלמידים ומוריהם (איסטנבול, חיפה - נשר) והבנת תרומתם של המהגרים (איסטנבול) והעולים (ישראל) לערים אלה.


דוגמאות לנושאים לכתיבת עבודות על ידי תלמידים:
  • מהגרים\עולים ועלילותיהם (במקור: epics) למשל: הרמב"ם (המאה ה-13), דונה גרציה ודון יוסף נשיא (המאה ה-16), האסטרונומית קרוליין הרשל (המאה ה-18\19), נחום גולדמן (המאה ה-20).
  • השפעת מהגרים\עולים על תרבות המזון. למשל: מרכיבים מרכזיים בתפריט מקומי בן זמננו, ומקורותיהם.
  • השפעת מהגרים\עולים על האמנויות למשל: דמות היהודי הנודד באמנות היהודית, מוטיבים מסורתיים באמנות. 

דוגמאות לתוצרים אמנותיים שיופקו על ידי התלמידים:
  • ציורים
  • סיפורים מאוירים
  • שירים


דוגמא למרחב לימודי לבירור דילמות מוסריות ולטיפוח תרבות המחלוקת ככלי לימודי:
  • "סלע המחלוקת"







Disiplinler Arası Pedagojik Proje:
Göç ve Aliya (İsrail’e Yerleşim)

Katılanlar:      Ulus Özel Musevi Okulları, İstanbul
                        Rabin Okulu, Neşer Haifa

Disiplin alanları: Kültür ve Sanat
                        Tarih
                        Edebiyat

Katılan öğrenci yaşı: 11-12 yaş

Projenin mantığı (anafikir): Pozitif anlamıyla göz toplumların değişik yaşam stillerini harmanlayan insanlar arası temas noktalarını ve ilgiyi arttıran sürekli öğrenme alanı açan bir olgudur. Aynı zamanda göçmenler ile yer değiştiren bilgi birikimi, tıp, bilim, teknoloji ve kültür alanlarının gelişmesine sebep olmaktadır. Yahudi dünyasında göç ile Aliya farklı olgular olduğu kabul edilir ve ayırt edilir. Bu gerçek bazı etik ikilemleri analiz etmemizi gerektirir.

Projenin amacı:
  • Hoşgörü içinde kültürel fikir alışverişine imkan veren bir iklimin oluşmasını sağlamak.
  • Yaratıcılığı teşvik edip, sanat dünyasına ürünlerle katkıda bulunmak (edebiyat, resim, müzik).
  • Toplumsal ve kültürel ilişkiler sayesinde İsrail ve Türkiye’deki çocukların arasında çocukların arkadaşlık duygularını geliştirmek, kuvvetlendirmek.
  • Öğrenci ve öğretmenlerin yaşadığı şehirleri tanımak (İstanbul, Haifa) ve göç edenlerin (Istanbul) ve Aliya yapanların (İsrail) bu şehirlere olan katkılarını görebilmek.

Konu ile bağlantılı yazılı anlatım örnekleri:

1)Göçmenler/Olimler ve hikayeleri
Örnek: -Rambam(13. Yy)
             -Donna Gracia ile Don Yosef Nasi (16.yy)
             - Karolin Herşel, Astronomi Bilimcisi (18-19.yy)
             - Nahum Goldman (20.yy)

2)Göç edenlerin yemek kültürüne olan katkıları

3)Göç edenlerin sanat üzerindeki etkileri
            Yahudi sanat “Göçmen Yahudi” figure ya da yahudi sanatında geleneksel motifler.
Sanatsal yapıtlara örnekler:
  • Resim
  • Animasyonlu hikayeler
  • Şiirler
Öğrenme alanı: Münazara yöntemi
Anlaşmazlık ortamı (İhtilaf noktası) ve etik ikilem
Migration and Milestones: an Interdisciplinary Project

Participants: Ulus School, Istanbul; Rabin School, Nesher.
Age of students: 11-12. 
Disciplines: culture, art, history, literature.


Rationale:
Migration In its general sense produces unlimited human interactions. Migrants' constant sharing of knowledge promotes development in areas such as: art, science technology and medicine. In the Jewish world there is a distinction between global migration and migration involving the land of Israel. This fact enriches the pedagogical discourse and invites intelligent inquiry of ethical dilemmas.



Objectives:

  • Forming tolerant atmosphere to promote multicultural discourse.
  • Encouraging creativity.
  •  Presenting artistic products as universal contribution.
  • Bonding students in Turkey and Israel through social and cultural connections.
  • Studying about the students' home cities while taking into consideration migrants' contribution (Istanbul, Nesher - Haifa).



Examples of Students' Artistic Products:
Illustrated stories
Posters
Songs and poems

An Example of a Designated Learning Environment:
Rock of Dispute (for debates of high order)



General Topics for Students' Papers:
  • Epics carried with Immigrants
  • Immigration influences and food culture
  • Migration and art